השקעה בשורשים מניבה פירות

פרשתנו עוסקת באירוע המופלא ביותר מאז בריאת העולם - מתן תורה. עם ישראל קיבל תורה דווקא לאחר שעבר את כור ההיתוך של גלות מצרים, מפני שעבדות מצרים בנתה בנו תכונות מתאימות לקבלת תורה. טבע העבדות היא שהעבד אינו עושה מה שהוא רוצה, אלא מה שהאדון אומר לו, כך גם עבדות מצרים הרגילה את ישראל לעשות את מה שאומרים להם. במצרים הגיעו ישראל לדרגה של ביטול הרצון העצמי ולמדו לקבל מרות מבחוץ, עד שהגיעו לדרגה של אמירת "נעשה ונשמע". אמנם גלות מצרים לא תיקנה את כל הדרוש תיקון ושאר הגלויות משלימות את החסר.
עשרת הדברות הן התמצית של כל המצוות כולן, כפי שרבנו סעדיה גאון הראה בחיבוריו, שכל אחת מהמצוות שייכת בהתאם לתוכנה לאחת מעשרת הדברות.
הדיבר האחרון הוא "לא תחמוד ולא תתאווה". על דיבר זה שואל האבן עזרא - כיצד ניתן לצוות על הרגש, הלא באופן טבעי כאשר אדם רואה חפץ אצל הזולת ליבו מתאווה וחומד את החפץ לעצמו?
עונה האבן עזרא - דבר זה כרוך בחינוך מקטנות. אם הילד מצעירותו מתחנך על ידי הוריו ומוריו שאסור בתכלית האיסור לקחת את רכוש הזולת, הדבר יחדור למודעות של הילד, והוא לא יעלה בדעתו לחשוק או לרצות לקחת לעצמו את רכוש הזולת. כשם שכל אמא מחנכת את הילד שלא יושיט ידו לתוך האש או למקום שעלול להינזק והדברים חודרים עמוק למוחו, כך גם אִם הילד יתחנך שאסור לחמוד ולהתאוות לממון אחרים, הוא לא יתעורר בכלל לרצות ממון זה.
נמצא, שבדיבר זה גילתה לנו תורתנו את עומק כוחות הנפש של האדם, ועד היכן הוא מסוגל להגיע אם הוא מקבל חינוך נכון מקטנות.
כעין זה מצינו גם ביחס לאמונה בבורא עולם, שעל פי הרמב"ם והרמב"ן זו המצווה הראשונה שנצטווינו בעשרת הדברות "לידע ולהאמין", ולכאורה גם כאן נשאלת השאלה איך אפשר לדרוש מנער בן שלוש עשרה שידע להגיע לאמונה גבוהה כל כך ברמה של ידיעה , כאשר אנו רואים שגם גדולי הפילוסופים לא השיגו את האמונה ברמה גבוהה כל כך? עונה מרן הרב זצ"ל באגרות, שאת יסוד האמונה אין אנו צריכים להחדיר לילד מבחוץ, הדברים טבועים עמוק בנפש ואם הוא מקבל חינוך אמיתי לאמונה מילדותו, האמונה מתגלה באופן טבעי.
ולוואי וכל ההורים בישראל יזכו לחנך את ילדיהם משחר טל ילדותם על ברכי האמונה האמיתית והטהורה, ובזכות זאת גם כשהילדים יגדלו לא יסורו מדרך הישר, לא בהתנהגות ולא בכיבוד הורים ומורים, ואין ספק שילדים אלו יהיו נאמנים לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל.