- פרשת שבוע ותנ"ך
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
ועשו לי מקדש
כל חלק וחלק במשכן ובכליו מכוון כנגד העולמות העליונים, כפי שנתבאר במפרשי המקרא ובחכמת הנסתר
תורתנו הקדושה מקדישה כחמש פרשות להקמת המשכן. בשונה ממצוות אחרות, במצוות בניין המשכן, התורה לא הסתפקה בציווי כללי - תקימו משכן, אלא תיארה את המשכן וכליו לפרטי פרטים, כולל - אורך, רוחב, גובה וגודל. מכאן אנו למדים על חשיבות המצוה, ועל כך שכל חלק וחלק במשכן ובכליו מכוון כנגד העולמות העליונים, כפי שנתבאר במפרשי המקרא ובחכמת הנסתר. זו גם הסיבה שרק בצלאל היה מסוגל לבנות את המשכן, כי הוא ידע בדיוק כנגד מה מכוון כל חלק במכלול הגדול של המקדש כולו, וכך יתממש הרצון האלוקי שגילוי השכינה שהיה בפומבי בסיני ישכון בחביון עוז בין הכרובים ומשם תושפע קדושה ורוחניות לכלל ישראל.
המצוה לבנות מקדש היא מצוה לדורות, כפי שפסק הרמב"ם בספר המצוות וביד החזקה. לפיכך אמרו חז"ל: "שכל דור שלא נבנה בימיו כאילו חרב", כל דור צריך להוסיף ולבנות נדבך רוחני בהרמת החומה, וכל דור שלא עושה כל שביכולתו, הרי הוא מחסר במילוי החומה.
לפני כמאתיים שנה התעוררה שאלה הלכתית - אם לא תהיה מניעה מצד השלטון לבנות את בית המקדש, האם בדורנו אנו יכולים לקיים את המצוה ולבנותו או שקיימת מניעה הלכתית ואנו אנוסים ומנועים מלקיים את מצוות בניין המקדש?
בשאלה זו נחלקו גדולי ישראל - חלקם סברו, שגם כיום ביכולתנו לבנות את המקדש, ואילו מרן הרב זצ"ל במשפט כהן סבור שזו המצווה היחידה שכדי לקיימה עלינו לחכות לבירור נבואי שיזהה את מקום המזבח במדויק, ואיננו יכולים לסמוך בזיהוי זה גם על מדידות מדויקות.
ובכל זאת אין אנו פטורים מלעשות מה שיש ביכולתנו! חשוב מאוד שאוהבי מקום מקדשנו יעלו להר הבית לאחר ההכנות ההלכתיות הדרושות, תוך הקפדה מלאה שלא להיכנס למקום שיש בו ספק מחנה שכינה. ונפרט: רק חלק מהר הבית מוגדר כמחנה שכינה. למחנה שכינה אסור גם כיום לטמאי מתים להיכנס. ממילא, בחלק זה - מחנה שכינה אסור לנו כיום להיכנס, מפני שאנו טמאי מתים. אולם, בשאר חלקי הר הבית, שאינם מוגדרים כמחנה שכינה, מותר כיום להיכנס לאחר טבילה במקווה והכנות הלכתיות נוספות.
לאחר מלחמת ששת הימים, עם שחרור הר הבית על ידי צה"ל, ערכו הרב גורן ורבנים נוספים המתמחים בנושא, מדידות מדויקות בהר הבית. כיוון שישנם מספר שיטות לגבי המיקום המדויק של מחנה שכינה בתוך הר הבית, הם לקחו בחשבון את כל השיטות לחומרא וביררו במדידותיהם את החלקים בהר שבוודאות אינם מחנה שכינה, וכך אפשרו לנו את העלייה להר במקומות אלו.
לנוכחות היהודית בהר יש חשיבות רבה הן כלפי שמיא והן כלפי ארעא, מפני שאם אנו לא נהיה שם קיים חשש גדול שהשלטון יסגיר, חלילה, את השליטה בהר לגמרי לידי המחבלים, ואין לנו מקום קדוש יותר בארצנו מאשר הר הבית. ובעזרת ה' בזכות עלייתנו אל ההר נזכה לראות בקרוב בישועת השם על עמו ונחלתו.
כיוון שנושא העלייה להר הוא נושא מורכב מבחינה הלכתית, חשוב לברר את הנושא היטב לפני העלייה.
המצוה לבנות מקדש היא מצוה לדורות, כפי שפסק הרמב"ם בספר המצוות וביד החזקה. לפיכך אמרו חז"ל: "שכל דור שלא נבנה בימיו כאילו חרב", כל דור צריך להוסיף ולבנות נדבך רוחני בהרמת החומה, וכל דור שלא עושה כל שביכולתו, הרי הוא מחסר במילוי החומה.
לפני כמאתיים שנה התעוררה שאלה הלכתית - אם לא תהיה מניעה מצד השלטון לבנות את בית המקדש, האם בדורנו אנו יכולים לקיים את המצוה ולבנותו או שקיימת מניעה הלכתית ואנו אנוסים ומנועים מלקיים את מצוות בניין המקדש?
בשאלה זו נחלקו גדולי ישראל - חלקם סברו, שגם כיום ביכולתנו לבנות את המקדש, ואילו מרן הרב זצ"ל במשפט כהן סבור שזו המצווה היחידה שכדי לקיימה עלינו לחכות לבירור נבואי שיזהה את מקום המזבח במדויק, ואיננו יכולים לסמוך בזיהוי זה גם על מדידות מדויקות.
ובכל זאת אין אנו פטורים מלעשות מה שיש ביכולתנו! חשוב מאוד שאוהבי מקום מקדשנו יעלו להר הבית לאחר ההכנות ההלכתיות הדרושות, תוך הקפדה מלאה שלא להיכנס למקום שיש בו ספק מחנה שכינה. ונפרט: רק חלק מהר הבית מוגדר כמחנה שכינה. למחנה שכינה אסור גם כיום לטמאי מתים להיכנס. ממילא, בחלק זה - מחנה שכינה אסור לנו כיום להיכנס, מפני שאנו טמאי מתים. אולם, בשאר חלקי הר הבית, שאינם מוגדרים כמחנה שכינה, מותר כיום להיכנס לאחר טבילה במקווה והכנות הלכתיות נוספות.
לאחר מלחמת ששת הימים, עם שחרור הר הבית על ידי צה"ל, ערכו הרב גורן ורבנים נוספים המתמחים בנושא, מדידות מדויקות בהר הבית. כיוון שישנם מספר שיטות לגבי המיקום המדויק של מחנה שכינה בתוך הר הבית, הם לקחו בחשבון את כל השיטות לחומרא וביררו במדידותיהם את החלקים בהר שבוודאות אינם מחנה שכינה, וכך אפשרו לנו את העלייה להר במקומות אלו.
לנוכחות היהודית בהר יש חשיבות רבה הן כלפי שמיא והן כלפי ארעא, מפני שאם אנו לא נהיה שם קיים חשש גדול שהשלטון יסגיר, חלילה, את השליטה בהר לגמרי לידי המחבלים, ואין לנו מקום קדוש יותר בארצנו מאשר הר הבית. ובעזרת ה' בזכות עלייתנו אל ההר נזכה לראות בקרוב בישועת השם על עמו ונחלתו.
כיוון שנושא העלייה להר הוא נושא מורכב מבחינה הלכתית, חשוב לברר את הנושא היטב לפני העלייה.
נדרי צדקה במחשבה
הרב יצחק בן יוסף | ב' אדר א' תשפ"ב

וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ! (שמות כ"ג ג) פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם (משלי ל"א ח)
הרב יוסף כרמל | ו' אדר תשפ"א
בניין המקדש, קדושת מקומו וההשתדלות בבנינו
שיחת מוצ"ש פרשת תרומה תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' אדר א' תשפ"ב

תרומה התשע"ח מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | שבט תשע"ח

הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע. נשיא ישיבת "בית אורות"

אופן הגאולה תלוי בנו
יט טבת תשס"ח

בין תורת ארץ-ישראל לתורת חוץ-לארץ
תשס"ו

תורה או בחירות?
אדר תשס"ו

פסיקת הלכה אינה משחק
תשס"ו
מי אתה עם ישראל?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
למטר השמיים
למה ללמוד גמרא?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
איך ללמוד גמרא?

רעיונות לפרשת יתרו
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז-תשנ"ט

יתרונו של יתרו
הרב דוד דב לבנון | התשנ"ח
