בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

רחל בת ארלט

מהי ה"תועלת הרוחנית" בטיולים?

מאיר הרים בתרועת ניצחון את בקבוק מי ים התיכון, שסחב על גבו בשלושת הימים האחרונים, ושפך את תכולתו לתוך הכינרת. אחר רכן, שלה אבן מקרקעית הימה, והניחה בתרמילו ליד האבן שנטל מחוף הים התיכון. שני האבנים יהיו המזכרת שלו ממסע ה"מִיָם אל ים". שלמה, חברו הטוב, התבונן במעשיו, ושאל: "תגיד, אתה לוקח מהטיול גם 'משהו רוחני' למזכרת"?

undefined

רבנים שונים

תשס"ז
4 דק' קריאה
מאיר הרים בתרועת ניצחון את בקבוק מי ים התיכון, שסחב על גבו בשלושת הימים האחרונים, ושפך את תכולתו לתוך הכינרת. אחר רכן, שלה אבן מקרקעית הימה, והניחה בתרמילו ליד האבן שנטל מחוף הים התיכון. שני האבנים יהיו המזכרת שלו ממסע ה"מִיָם אל ים".
שלמה, חברו הטוב, התבונן במעשיו, ושאל: "תגיד, אתה לוקח מהטיול גם 'משהו רוחני' למזכרת"?

קשר נשמתי לאדמת הארץ
הרב דוד סמסון שליט"א - ראש ישיבת 'לך-לך'
לחפש תועלת בטיול בארץ ישראל זה כמו לחפש תועלת באהבת אשתך. אנחנו קשורים בנשמה שלנו לאדמה הזאת, ולכן זה רק טבעי שנטייל בה. כל חיפוש של תועלת רק ממעט את הערך העצמי של הטיול לצורך עצמו.
מהפסוק "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה" (ישעיהו מ"ב), לומדת הגמרא: "אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא" (כתובות קי"א). ואפשר לדקדק שבמיוחד המטייל בארץ ישראל זוכה לחיי עולם הבא, שהרי הגמרא אומרת כל המהלך ולא כל ההולך, מפני שההולך יש לו מטרה להגיע ואילו המהלך מטרתו לטייל בלבד.
המימרא הזאת אף נפסקה להלכה, והטיול בארץ ישראל נחשב למצוה המצדיקה הפלגה באוניה גם סמוך לשבת (שו"ע רמ"ח, ד' במגן אברהם). וכך פוסק גם הרב צבי יהודה זצ"ל בתשובה לשאלה וזה לשונו: "אם הטיול בארץ ישראל הוא בכלל מצוה? בודאי שכן, שהרי לימדונו רבותינו ז"ל שהמהלך ד' אמות בארץ ישראל הנהו בן עולם הבא. ומכאן שזה בודאי בכלל מצוה, אמנם במצוות יש קלות ויש חמורות, ולימדונו רבותינו ז"ל הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה" (תחומין ג' עמוד 385).
וכן כותב הרמב"ם (מלכים ו'): "גדולי החכמים היו מנשקים על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו". (אני ממליץ על מערת חריטון בכדי לקיים את הרמב"ם הנ"ל - הזחילה הארוכה בנבכי המערה עוזרת להתגלגל בעפרה ולנשק את אבניה בהידור רב.)
נסיים בדברי ר' ישראל משקלוב באגרת - "אמת מה נפלא חיבת ארצנו! אמת מה נאה קודש זיו הדר ישיבתה והליכתה. גם בחורבנה אין דמיונה, בשממותה אין כמותה, בשלוותה אין דכוותה, טוב עפרה ואבניה, טוב תבואתה ופירותיה וירקותיה, טוב זכות אויריה, טוב השגת תורתיה, טוב ריבוי מצוותיה, טוב טהרת קדושתיה, טוב הליכות ד' אמותיה, מצלת אנשים ומביאם לחיי עולם הבא בדרכיה... התורה שיבחה ברבת שבחיה, התורה ריממה ברוב רוממותיה, ומי יכול לפאר גודל פאר המלכה בכל חלקיה"!


להתאהב בארצנו הקדושה
הרב יעקב סביר שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר 'אלון מורה'
ה' מצווה את אברהם: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" (בראשית י"ג). מכאן לומד ר' אליעזר שהילוך בקרקע קונה (=מלשון קניין) אותה, אבל חכמים חולקים וסוברים שהילוך אינו דרך לקנות קרקע. שואלת הגמרא: אם הילוך לא מועיל, מדוע מצווה ה' את אברהם להתהלך בארץ? ומשיבה הגמרא: אברהם הצטווה ללכת בארץ, כדי שתהיה נוחה להיכבש לפני בניו (בבא בתרא ק').
לכאורה מדובר במחלוקת טכנית-הלכתית אודות קניין קרקע. אך אפשר ללמוד ממנה יסוד פסיכולוגי רוחני - מה יוצרת הליכה בארץ בנפש האדם ההולך. בנושא זה לא חולקים חכמים עם ר' אליעזר - עניין זה הוא מוסכם על דעת הכל.
כל פעולה שאדם עושה מורכבת משני גורמים, האחד הוא הגורם הטכני והשני הוא הגורם הנפשי. למשל, בכדי ללמוד צריך תנאים מתאימים: צריך ספרים, כלי כתיבה וכתה נוחה, אבל צריך גם רצון ועניין בלימוד. הצד הרוחני חשוב ומועיל יותר להשגת המטרה מן הגורמים הטכניים. מי שלא רוצה ללמוד, לא יצליח ללמוד גם עם ספרים דיגיטאליים בתוך כתה ממוזגת, ומי שרוצה ומשתוקק ללמוד יצליח ללמוד גם בתנאים לא תנאים.
עצם ההליכה בארץ ישראל יוצרת קשר נפשי מיוחד בין האדם לבין הקרקע . מי שהלך ברגליו, התאמץ הזיע והגיע לפסגת הר שומם יאהב את ההר, ישמח לחזור אליו שוב ויתרפק על רגביו. תיקון המאיסה בארץ חמדה של המרגלים הוא להתאהב בארץ . כיצד יכול אדם לאהוב את ארץ ישראל? ראשית עליו ללמוד על הארץ, על המיוחדות שלה, על קדושתה, על המצוה החשובה של ישוב הארץ ששקולה כנגד כל המצוות.

אבל בכך לא די - אם לא ילך בשביליה, אם לא יעפיל בהריה, אם לא יטבול במעיינותיה וישתכשך בנחליה, יחסר לו מימד עיקרי באפשרות לקיים הלכה למעשה את מצוות ישוב הארץ . רק על ידי הטיול המעשי נוצרת אינטראקציה - קשר גומלין מיוחד בין האדם לבין הארץ, קשר שלא יוכל להיווצר בשום אופן אחר. בשפה של יומיום אנו קוראים לזה אהבת הארץ. כשיש קושי אמיתי ליישב את הארץ, רק האוהב אותה יוכל להתרומם מעל כל הצרות והקשיים, ולדבוק ברגבי אדמת קודשה. באהבתה ישגה תמיד.

יתרונות החופש הגדול
הרב אברהם וסרמן שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר 'רמת גן'
בתשובתי אתייחס לרווחים הרוחניים, שיכולים לצמוח מכלל החופש הגדול ולא רק מהטיולים. אמנם יש מחנכים רבים שטוענים, בצדק, שהחופש הגדול בעייתי במיוחד, ומביא נסיונות רבים ואף מכשולים קשים. אך בכל זאת יש בחופש כמה צדדים חיוביים :
עבודת ה' מרצון - עיקר גדול וראשון הוא השחרור מכפיה חיצונית בעשיית מעשים טובים. הנער אינו מתפלל כיון שביה"ס או הישיבה מכריחים אלא כיון שהוא רוצה. הוא קם בבוקר לתפילה לא מאימת העונש והאיחור אלא מחמת שהתפילה בציבור חשובה לו. במלים מסורתיות זו עבודת ה' מאהבה ולא רק מיראה. הוא הדין בלימוד התורה שאינו נעשה על מנת להיבחן אחר כך אלא מאהבת הלימוד.
התמודדות - מי שמצליח בהתמודדות עם הניסיונות השונים מרוויח אישיות חזקה יותר וחיסון מהשפעות זרות.
מנוחה - השחרור מעול עושה טוב לנפש הנלחצת מהמטלות בזמן הלימודים, ומקבלת את סיפוקה במנוחה ורגיעה.
מעשים טובים - בחופש יש זמן גם למעשים טובים שבמשך השנה קשה לבצעם, אם בעזרה לבני משפחה קשישים או בפעילות חסד והתנדבות שמארגנות תנועות הנוער ורכזי הנוער.
חיזוק הקשר המשפחתי - בחופש יש זמן גם לרענון וחיזוק הקשר המשפחתי בין בני דודים וקרובים נוספים, שהלחץ במהלך השנה לא תמיד מאפשר אותו.
אוורור - הרמב"ם הבחין בצורך הנפשי שבאוורור המזדמן דווקא למי שמתמיד בלימודו וכתב: "כי הנפש תלאה והמחשבה תעכר בהתמדת העיון בדברים הקשים, כמו שיתעייף הגוף בהתעסקו במלאכות המייגעות עד שינוח וישקוט. כן תצטרך הנפש גם כן להירגע ולעסוק במנוחת החושים כמו ההסתכלות בציורים ובדברים הנאים. כמו שאמרו כי חלשו רבנן מגירסא..." (הקדמה למסכת אבות פרק ה).
ישיבת הארץ - ילדים רבים ומשפחותיהם מנצלים את החופש לטיול במרחבי ארץ ישראל וזוכים בזה לקיים חלק נוסף ממצות ישיבת הארץ והחיבור אליה, ועל זה נאמר : "כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא" (כתובות קי"א).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il