האם יש מצווה מהתורה לשמור על הר-הבית גם בזמן הזה, כשבעוונותינו בית-המקדש חרב?
מצוות-עשה מהתורה לשמור על בית-המקדש, ושמירה זו איננה מפני פחד אויבים או ליסטים וגנבים, אלא זו שמירה של כבוד. וכך היא לשון הרמב"ם בספר המצוות, עשה כב: "שצוונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד, לכבדו ולרוממו ולגדלו. והוא אמרו לאהרן ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות, רוצה לומר, אתם תהיו לי לפני תמיד. ...גדולה למקדש שיש עליו שומרים, ואינו דומה פלטרין שיש עליו שומרים לפלטרין שאין עליו שומרים". כלומר זה שיש עליו שומרים הוא לכבודו של בית-המקדש.
ונשאלת השאלה, האם גם בזמן הזה קיימת מצווה זו של שמירת המקדש, להעמיד שומרים בכל פתחי הר-הבית ובכל פינותיו מבחוץ לכבוד ולתפארת מקום הקודש? שאלה זו היא לשיטת הרמב"ם, הסובר שהר-הבית ומקום המקדש נשאר בקדושתו גם היום הזה. כי קדושת המקדש קדשה לשעתה ולעתיד לבוא, ומזמן שנבנה בית-המקדש הראשון המקום קדוש וקדושתו לא בטלה. ולפי זה יש לדון האם יש מצווה לשמור שמירה של כבוד על מקום המקדש בזמן הזה.
שאלה זו עורר הרב הגאון ר' הלל משה גלבשטין בספרו "אביר משכנות יעקב", לפני למעלה ממאה שנה, והוא פנה לגאון האדר"ת אשר השיב כמסתפק. כן הוא פנה ל אדמו"ר מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר" אשר השיב לו שאין אפשרות לקיים המצווה, מצד שהכהנים המצווים בשמירה אינם יכולים ללבוש בגדי כהונה, כיוון שהם טמאי מתים, וגם משום שהלוויים אינם יכולים לשמור, שאין אנו יודעים מי תפקידו לשמור ומי תפקידו לשורר, וזה מעכב.
ואולם הרב בעל "משכנות אביר יעקב" היה איתן בדעתו, שגם היום יש מצווה מהתורה לשמור על מקום המקדש. מלשון הרמב"ם בפירוש המשנה משמע שהמצווה תמידית: "ודע שאלו השומרים ששומרים המקדש על פי המשמרות, אינו מחמת פחד, אבל זה דרך גדולה לבית לכבוד ויקר. וכן היו שומרים המשכן במדבר ובימי שלמה ועד לעולמי עד". משמע מלשונו "ועד לעולמי עד" שזו מצווה תמידית שנוהגת גם בזמן הזה.
בלי להכנס לפרטי הדיון, האם יש היום מצוות עשה לשמור או אין, נראה שנכון ודרוש לעשות זכר למצוות עשה זו. היום, שיש בציבור בלבול כה גדול בעניין זכויותינו על הר-הבית ומקום המקדש, יש צורך להעמיק את התודעה שהר-הבית הוא מקום מקדשנו בעבר ומקום מקדשנו בעתיד, וגם היום הוא בקדושתו, ושייך לד' אלקינו ולנו. על-מנת לחזק תודעה זו יש מקום לעשות זכר לשמירה של כבוד, להעמיד שומרים בלבוש מיוחד בכל פתחי הר-הבית, ובזה יינתן ביטוי שהר-הבית כולו מקום מקדשנו ואנו מכבדים אותו ושומרים עליו, ושומרים נוספים יסתובבו סביב הר-הבית בכל יום. בנוסף יש להעמיד תצפיות על גבי מגדלים סביב הר-הבית, ממנו יצפו אל תוך הר-הבית. השמירה הזו תהיה זכר למצווה והשומרים יזהירו שלא יכנסו להר-הבית טמאים כי זה מתפקיד השומרים.
מתוך שנשתדל לעשות את מה שביכולתנו על-מנת להראות את שייכותינו להר-הבית, יבנה בעז"ה בית-המקדש במהרה בימינו.