פרשת תצווה עוסקת בבחירת הכהנים והכשרתם לעבודה. לאחר פרשת תרומה, בה נצטווינו על בניין המשכן וכליו, אנו מצטווים בפרשתנו על הנושאים הקשורים בצוות העובדים במשכן ובהכנתם לעבודה.
והנה, בתחילת הפרשה, ישנם שני פסוקים העוסקים בהכנת שמן למנורה - "ויקחו אליך שמן זית זך". שואלים המפרשים - מדוע פסוקים אלו מופיעים בפרשה העוסקת בהכשרת הכהנים ולא בפרשה העוסקת בעשיית המנורה?
אלא, שכאן גילתה לנו תורתנו הקדושה את מעלת התורה המיוחסת בייחוד למשה רבנו. במשכן היו שני כלים המרמזים על הופעת אור התורה:
הראשון - הארון, שבו שכנו שני לוחות הברית, והוא מייצג את התורה שבכתב וקבלת התורה שבעל פה (מסירת התורה מרב לתלמיד). והשני - המנורה, שעיקר סגולתה היא תורת החידוש והחקירה שנמסרה למשה והוא מסר כוח זה לדורות הבאים. האור השופע מכוח המנורה, מייצג את הכוח שיש לחכמי ישראל לחדש בתורה, ולדרוש את הפסוקים על פי מידות שהתורה נדרשת בהן.
בכך שהתורה כתבה את עניינה של המנורה, בתחילת הפרשה העוסקת בכהונה, היא מגלה לנו שמדרגת הכהונה ועבודת המקדש היא קרובה במעלתה למעלת התורה. בראשונה נאמרה מעלת התורה, ומייד אחריה מעלת הכהונה. לכן הפסוק אומר על הכהנים "הקרב אליך", שהם מתקרבים למשה. בחירת אהרון לכהונה איננה בגלל כישרון ומעשים, אלא מעצם הבריאה נשמתו מיועדת לעבודת הכהונה. ובזמן קורח שרצה במחלוקתו לטעון שהכהונה קשורה למעלות המידות, התברר שזו בריאה בהווה שאינה ניתנת לשינוי.
גם בזמננו, על אף שאין לנו את עבודת המקדש, ישנה קדושה מיוחדת לכוהנים, וחלים עליהם מצוות מיוחדות: הימנעות מטומאת מת וזהירות מנשיאת נשים שאינם כשרות לכהונה. בנוסף - ישנה מצוות "וקידשתו", אנו חייבים לכבד את הכהן - להעלותו ראשון לתורה, להקדימו לברך ולנהוג בו כבוד.
אולם, עיקר שמירת מעמד הכהונה הוא לקראת העתיד. אנו מצפים שלא ירחק היום ועם ישראל ישוב לארצו במלוא כוחו ויזכה גם להקמת המקדש ולחידוש העבודה בו. לכן, חשוב שהכהנים יתחילו להתכונן לקראת חידוש העבודה במקדש! לשם כך ערך החפץ חיים ז"ל ליקוטי הלכות על סדר קדשים כמו שהרי"ף כתב על שאר סדרי הש"ס, וב"ה זכינו בימינו, שקמו מספר כוללים, שבהם שוקדים על לימוד סדר קודשים בעיון כמו שלומדים בישיבות סדרי נשים ונזיקין.
כשם שאנו מתפללים כל יום ומבקשים להשבת השכינה לציון, כך עלינו לפעול כדי לקדם את עבודת המקדש. לכן יש לטפח בכהנים את הנכונות להיותם משרתי כלל ישראל בעבודת המקדש, ואנו מצידנו נדע לכבדם ולייקרם גם בימינו, עד שנזכה לראות בישועת השם ובנין בית מקדשנו במהרה בימינו.