פרשת תצוה עוסקת בפירוט רב בבגדי כהונה. ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת, ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ מצנפת ואבנט.
עבודת ד' צריכה להעשות בשלמות. הבגדים שהכהנים לובשים בשעת עבודתם צריכים להיות מיוחדים ביופים ומתאימים לעבודת בית-המקדש.

בכלל, יש ללבושו של אדם חשיבות מיוחדת. לא בכדי תקנו חכמים ברכת מלביש ערומים בברכות השחר. משמעות הברכה היא כפולה. ראשית להודות לרבש"ע שברא לנו נפש אנושית שמבינה את הגנאי שיש בערום, דבר שאינו קיים אצל בעלי חיים, ונתן לנו את החוש העדין להתלבש ולהתכבד בבגדים. שנית, ההודאה על עצם המלבושים. על שניהם אנו מברכים ברכת מלביש ערומים.
האדם ניכר בבגדיו. על פי הבגדים אפשר להכיר את אופי האדם, את תכונותיו, לאיזה חברה הוא שייך. הבגדים מבטאים את האופי הפנימי.
הבגדים גם משפיעים על האדם. אמרו חכמים, כסה ראשך כדי שתהיה עליך יראת שמים. כלומר, כיסוי הראש יכול להצביע על יראת שמים, כיסוי גדול או קטנטן מראה על מצבו של אדם וגם משפיע על האדם. הבגדים מצביעים על כך שאדם שייך לחברה מסוימת וגם משפיעים עליו ומקשרים אותו לאותה חברה שלובשת בגדים אלו.

נחזור לבגדי הכהונה. "ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת". במסכת זבחים דף פח: נאמר: "אמר ר' ענני בן ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך, מה קרבנות מכפרים, אף בגדי כהונה מכפרים". כלומר לעצם לבישת בגדי הכהונה על ידי הכהן הגדול כבר יש תפקיד של כפרה.
הבגדים נועדו לא רק לצורך העבודה בהם, אלא בעצם לבישתם מתקיימת כפרה על חטאים. כותנת מכפרת על שפיכות דמים. מכנסים מכפרים על גילוי עריות והמצנפת מכפרת על גסי הרוח. אבנט מכפר על הרהור הלב. כל בגד קודש שלובש הכהן הגדול על גופו מקדש את גופו ומטהר אותו.

הכהן הגדול אינו אדם פרטי, הוא אישיות כללית, כלל ישראלית, כל מעשה שהוא עושה נוגע לכל ישראל. הוא מתקדש וזה משפיע על הכלל כולו.
הכותונת העוטפת את האברים שהנשמה תלויה בהם מקדשת אותם ומכפרת על שפיכות דמים הפוגעת בחיי הגוף. מכנסים המכסים ומצניעים את הגוף מכפרים על גילוי עריות. הכפרה היא שורשית. כפרה שמתחילה אצל הכהן הגדול, וכשהוא מתעלה בעוד דרגה רוחנית של צניעות, נמשכת ממנו השפעה על הכלל כולו. המצנפת שהכהן עוטף בה את ראשו, המביאה אותו לענוה ומזככת אותו מכלשהו של גסות רוח, מכפרת על גסי הרוח. האבנט שחוגר הכהן בגובה הלב מכפר על הרהורי הלב.
מדברי חכמים אלו יכולים אנו ללמוד על ערך הבגדים בכלל. כמו שאמרו חכמים מנין לשינוי בגדים מהתורה, שנאמר: "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים", למדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהם קדרה לרבו, אל ימזוג כוס לרבו.