בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • תזריע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יוסף בן גרציה

"וחי בהם"

השבוע ננסה להסביר כיצד עקרון הלכתי הקשור להלכות קידוש החודש מהווה בסיס להכרעות הלכתיות מאוד מאוד משמעותיות בחיינו.

undefined

הרב יוסף כרמל

אדר ב תשס"ח
3 דק' קריאה
השבת כמפטיר נקרא את פרשת החודש הזה לכם.
ב"חמדת ימים" לפרשת שלח וקרח תשס"ג במדור "התורה והמדינה", הסברנו מדוע "קידוש החודש" מהווה נושא כה חשוב בעולמו הרוחני של העם. (ניתן למצא את הדברים גם בארכיון של "חמדת ימים". הנמצא באתרנו www.eretzhemdah.org).
השבוע ננסה להסביר כיצד עקרון הלכתי הקשור להלכות קידוש החודש מהווה בסיס להכרעות הלכתיות מאוד מאוד משמעותיות בחיינו.
במשניות, במסכת ראש השנה העוסקות בהלכות קידוש החודש מצינו:
"מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועכבן רבי עקיבא בלוד שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבא" (פרק א מ"ו).

בזמן שהלוח לא היה קבוע, ראש החודש היה נקבע על פי עדות של שני עדים שראו את המולד. בתקופה זו, מותר לעדים שראו את חידוש הלבנה לצאת לדרך גם בשבת, תוך חילול שבת, כדי להגיע לבית הדין ולהעיד על מה שראו. המשנה עוסקת בשאלה מה הדין במקרה שהמולד היה בלילה בהיר וברור שבית הדין איננו זקוק לעדים שיגיעו מרחוק. היה מי שעיכב ארבעים זוגות עדים שכאלה כיוון שרצה לחסוך בחילול שבת. רבן גמליאל יצא בתקיפות כנגד מעשה זה וטען כלפי המעכב, בפעם הבאה העדים לא יצאו לדרך כלל וכלל ולכן גם אם הפעם יציאתם לדרך מיותרת אסור לעכבם כדי שלא נמצא עצמנו במצב של "מכשילין אותם לעתיד לבא".
בפשטות גם חילול שבת מדאורייתא הותר כאן בגלל סברה זו. מקשה על כך מורנו ורבנו מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל (עמוד הימיני סימן יז עמוד ריב) הא כיצד? איך יתכן שחכמים בסברא עוקרים איסור תורה של חילול שבת? ומתרץ על פי יסוד הלכתי נוסף. במשנה במסכת שבת נחלקו תנאים:
"ועוד אמר רבי אליעזר: כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת, שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת (רש"י - נחלק על ר' אליעזר במכשירי מצוה שאין דוחין, הואיל ואפשר לעשותן מערב שבת)"
(שבת דף קל ע"א ריש פרק רבי אליעזר דמילה).

אם כך, לכולי עלמא "מכשירי מצווה שאי אפשר לעשותם מערב שבת", מותר לעשותם בשבת וכך נפסק להלכה. וז"ל הרמב"ם:
"עושין כל צרכי מילה בשבת, מלין ופורעין ומוצצין ..., אבל מכשירי מילה אינן דוחין את השבת ..., זה הכלל כל שאפשר לעשותו מערב שבת אינו דוחה את השבת" (הלכות מילה פרק ב הל' ה-ו). וז"ל המחבר "מכשירי מילה שאפשר לעשותם מערב שבת אינם דוחים את השבת" (אורח חיים סימן שלא סעיף ו).

מסיק מכאן מו"ר מסקנה מהפכנית, שפתחה את הפתח לעבודת המשטרה בהיתר בשבת. וז"ל:
"אם לא נתיר עכשיו את סיורי המשטרה, אף על פי שיש בהם משום חלול שבת עכשיו, יביא הדבר מחר או לאחר זמן לאיבוד נפש, נמצא שפעולה זו של חילול שבת עכשיו היא הכרחית בכדי שתוכל לצאת לפועל לאחר זמן ההצלה הנצרכת. ואם לא תיעשה עכשיו הפעולה ברור שזה יגרום פעם (בעתיד) לאיבוד נפש. על כן, הרי זה בגדר מכשירי פקוח נפש, שגם הוא הותר. והוא הדין והטעם בקדוש החודש. נמצאנו למדים כלל שגם פקוח נפש שעדיין אינו עומד לפנינו, לא לגבי רגע זה ולא לאחר כך, אבל ברור לנו שיגיע הדבר לזה בזמן מן הזמנים אנו רואים אותו כאילו הוא כבר לפנינו. כי חובה זו של "וחי בהם" היא קיימת ועומדת לפנינו, לא רק לגבי החיים של רגע זה, אלא אנו מצווים ועומדים בזה גם לדאוג להצלת חיים שיצטרכו פעם להיות, אעפ"י שאין אנו יודעים מתי ואיך". ומוסיף עוד ש"יתכן לומר שבדורותינו יש להרחיב את הגדר של נמצאת מכשילן לעתיד לבא, גם לענין החזרה מחוץ לתחום ובמכונית, שאם לא כן ימנעו כל אלה שהם שומרי תורה מלהתגייס לעבודה משטרתית" (שם סוף עמ' ריד).
לעקרון זה תהיה השפעה גם על שאלה נוספת, האם נתיר להורים שלקחו את ילדם לבית החולים בשבת מחשש של "פיקוח נפש", לחזור לביתם בשבת לאחר גמר הטיפול, שמא אם לא נתיר להם זאת בפעם הבאה, שלא תבא, לא יקחו את הילד בזמן בפעם הבאה. מפאת קוצר המקום, לא נכריע הלכה למעשה בפרטי הלכות אלה ויש חובה על כל רב מקומי ללמד את קהילתו הלכות אלה, הלכה למעשה כדי שבמקרה הצורך, שלא יבוא, לא יהיו ספקות וח"ו התרשלות במצוות "וחי בהם".

נסיים דברינו בתפילה כי נזכה בקרוב לחידוש עבודת בית הדין בכל תחומי חיינו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il