הורים מכים

שאלה:
אני רווק בן 22, רוב הזמן לא נמצא בבית הורי. כשאני מגיע, קשה לי מאד, כאשר אני רואה איך אבי מזלזל באימי, והיא כמובן עונה לו. אבל הקושי הגדול שלי הוא כאשר אחד מהם מכה את האחים הקטנים שלי. אני מתחלחל מכך, וכאילו רוצה בכח לעצור אותם, מפני שאני יודע כמה סבלתי מאותו יחס. אני אוהב את האחים שלי. מה אני צריך לעשות במצבים כאלה?
תשובה:
אחת הקללות שבמשנה תורה, כאשר לא הולך עם ישראל בדרך התורה היא: "בניך ובנותיך נתונים לעם אחר ועיניך רואות וכלות אליהם כל היום, ואין לאל ידך" (דברים כ"ח). ההדגשה היא, שאדם רואה את הנעשה, אך אין בידו יכולת לשנות. זו הרגשה של חידלון ואין אונים אשר צער גדול יש בה. אני מבין היטב את הרגשתך הקשה, בראותך את ההורים שאינם נוהגים כבוד זה בזה. וכמובן, בסבלם של אחיך. אך דע לך, שההתאפקות והצער שלך אינם שבים ריקם, והם פועלים, הן על המשפחה והן כלפי שמים. כלל גדול הוא: הורים מחנכים את ילדיהם, אבל ילדים אינם מחנכים את הוריהם. אולם, טוב ונכון הוא להראות להורים שאתה מצטער ממריבותיהם, ואף לומר זאת במפורש. אחרי הכל, הורים אוהבים את בניהם, ואם בן מצטער, ודאי יש לכך השפעה כלשהיא על ההורים. בנוסף, כדאי שתתבונן אתה מן הצד, כרווק אשר בוודאי חושב על הקמת בית, ותראה אילו פרטים שוליים גורמים למתחים וכעסים בין ההורים, ומכאן תסיק מסקנה כיצד לבנות נכון את ביתך בעתיד.
ובמה שנוגע לאחיך הצעירים, המוכים על ידי ההורים. הצער הנוראי אשר נגרם לך, הוא כפול ומכופל. האחד, מצד ההורים אשר במקום להשפיע אהבה על ילדיהם הם משפיעים עליהם מכות, השפלות וייסורים. והשני, מצד הילדים, שבודאי נפגעים מכך, גופנית ונפשית, הן בהווה והן בעתיד.
אך גם בזה, הנך צריך להתגבר ולא להעיר להורים, מפני שזה עלול להביא לנזק גדול יותר. עיקר המחשבה צריכה להיות, כיצד לנטרל את ההשפעה השלילית המתמשכת, על האחים. ילדים מוכים עלולים להיות בעצמם גם הורים מכים. היכולת שלך לסייע להם היא על ידי קשר של אהבה וחיזוק . השתדל ככל יכולתך לא לדבר בגנותם של ההורים, מפני שיחס כזה גורם לפגיעה נוספת בילדים. גם הורים מכים, הם הורים. ולכל ילד חשוב שדמות ההורה תעמוד לפניו. כמובן, אין צורך שתצדיק את ההורים, אבל תוכל לומר לאחיך שההורים עובדים קשה ומתאמצים למען ילדיהם, ומן הסתם זו עובדה נכונה, ומתוך כך הם נמצאים במתח ובעצבנות, ולכן הם שופכים זעמם על הילדים. אמירה כזאת בפני אחיך עשויה לנחם אותם במעט. ואם תוסיף עוד חיבוק חם, ודאי יתחזקו מכך.
כדי להשלים את התמונה אני חייב להוסיף, שלא תמיד הכאת ילדים היא שלילית. כיום רווחת הדעה השגויה שיש להפריד בין חלקי המשפחה ולהתייחס לכל אגף בפני עצמו. מכח זה קמות מועצות, למשל, לשלום הילד, כאילו הילד הוא יחידה עצמאית שצריך לדאוג לשלומו במנותק משאר חלקי המשפחה. על פי זה מענישים בתי המשפט הורים המכים את ילדיהם, ובכך באמת גורמים לנזק אדיר למשפחה כולה, ע"י התפוררות ההיררכיה המשפחתית.
"חושך שבטו שונא בנו" כך לימדנו שלמה המלך (משלי י"ג) מפני שלפעמים צריך להציב "קוים אדומים" על התנהגות שלילית מסוימת. לכך נועד השבט כלפי הבנים. אולם הוא צריך לבוא רק לעיתים רחוקות, כאשר יש תחושה של פריצת מסגרות. בדרך כלל ההנהגה חייבת להיות באהבה ובחיזוק של התכונות הטובות, ומתוך כך מתקנים את הפגמים בהתנהגות. החושך מסתלק על ידי תוספת אורה.