"לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו"

סיפורה של מצוה
קול צפירת הרכבת המכריזה על כניסתה לתחנה, העירה את הסוחר העשיר משנתו. הסוחר, מראשי המשכילים, התכונן לירידה מהרכבת כשלתדהמתו הבחין כי על הרציף התאספו מאות יהודים. הוא הביט בתמהון על נהרות אנשים שהלכו והתאספו בהמוניהם, עד שהיה נראה כי כל יהודי העיר פטרבורג הגיעו לתחנת הרכבת. הוא נטל את חפציו והזדרז לרדת מהרכבת, כשאת היהודי הראשון שפגש שאלו לפשר ההתקהלות התמוהה. היהודי ענה לו כי גדול הדור, הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור רבה של קובנה, שהה בפטרבורג וכעת נוסע הוא חזרה לעירו, וממילא ברור כי כל בני העיר באו ללוותו.
הסוחר ששמע פעמים רבות כי רבי יצחק אלחנן הינו גאון מופלא ובנוסף לכך אף מקורב למלכות, היה סקרן מזה זמן רב לפגוש את הרב. הוא גמר בדעתו באופן מיידי לשנות את יעד נסיעתו ולנסוע גם הוא לקובנה על מנת להכיר את הרב במהלך הנסיעה. הוא נדחק אל הקופה וקנה כרטיס לרכבת המתאימה. היה לו ברור כי רבם של כל ישראל, ודאי נוסע הוא במחלקה הראשונה, לכן קנה אף הוא כרטיס יקר למחלקה זו. במאמץ רב נדחק אל עבר הרכבת ועלה למחלקה הראשונה. הוא הביט אנה ואנה, ונוכח כי חוץ משנים שלושה גויים אין איש במחלקה. הוא שאל את מבקר הכרטיסים היכן הוא הרב של היהודים, אך הלה משך בכתפיו בחוסר ידיעה. הסוחר פנה אל עבר המחלקה השניה אולם גם שם לא מצא את הרב. יהודי שהיה שם אמר לו כי יוכל למצוא את הרב במחלקה השלישית. כשנכנס למחלקה השלישית ראה את הרב עומד בתפילה עטור בטלית ותפילין כשכל מראהו אומר הוד. אכזבתו הייתה גדולה, היות וציפה לראות רב מודרני כיאות לרב המקורב כל כך למלכות. כשסיים הרב את תפילתו, פנה לרב בברכת שלום. בגילוי לב אמר לרב כי ציפה לראות רב מודרני המשתייך לדור החדש, אולם כעת נוכח לדעת כי הרב שייך לדורות הישנים. הרב חייך ואמר לו כי: "היות ובהגדה של פסח אנו אומרים 'בתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו' נמצא כי דוקא אתם מהדורות הישנים ואילו אנחנו, הרבנים, משתייכים לדורות החדשים". העשיר המשכיל שהופתע מתשובתו של הרב, נותר עומד מהורהר על מקומו. לאחר מספר דקות פנה לרב ושאלו מדוע אינו נוסע במחלקה הראשונה כיאה לגדול הדור - "הרי כבודו של הרב זהו כבודם של ישראל"? הרב ענה לו כי למרות שהנסיעה במחלקה הראשונה, המרווחת, הרבה יותר נעימה, מקפיד הוא לנסוע דוקא במחלקה השלישית כפי שכל הרבנים נוהגים, היות ובמחלקה השלישית ישנם ספסלי עץ, מה שאין כן במחלקה הראשונה והשניה ישנם ספסלים מרופדים, וממילא יש בהם חשש איסור שעטנז.
*
הפרופסור המכובד לכימיה שנכנס באקראי לביתו של הרב יעקב יוסף הרמן זצ"ל, לא שיער בדעתו את שעומד להתרחש בעוד רגעים ספורים. הרב קיבלו בחיוך ומאור פנים כפי שנהג עם כל אורחיו הרבים. אולם לאחר קבלת הפנים ביקש הרב מהפרופסור להוריד את מעילו העליון. הרב שראה את ההפתעה על פניו של האיש, הסביר כי הוא חושש שישנו שעטנז במעיל, והוא רוצה לבדוק זאת. האיש ששמע את המושג לראשונה, עקב בעניין אחרי הרב שנטל סכין והוציא חוט מצווארון המעיל. לאחר דקות מספר אמר הרב כי חששו התאמת ואכן ישנו שעטנז במעיל. הרב הסביר באריכות לפרופסור את דיני שעטנז, עד שהלה הסכים כי הרב יקח את המעיל לחייט המתמחה בהוצאת שעטנז, ואף הסכים להביא את כל מעיליו לבדיקה. הפרופסור הנבוך התפעל מעזותו של הרב לבדוק כך מעיל של אדם שלא הכיר כלל, רק כדי להצילו מאיסור, ומיני אז הגיע אל הרב באופן קבוע, עד לחזרתו המלאה בתשובה.