- פרשת שבוע ותנ"ך
- פנחס
בנות צלפחד ותיקון חטא המרגלים
הן לא חששו משום דבר, הייתה בלבן האמונה שכל ההבטחות תקוימנה. הן רצו לקבל נחלה בגדה המערבית, שם זה עיקר קדושת ארצנו וסגולתה הרוחנית.
פרשת פנחס חלה ברוב השנים בתוך שלושת השבועות, שהם ימי אבלות על חורבן המקדש, ולפעמים יום אחד לפניהם. כשנתבונן בנושאים הגלומים בפרשה, נראה שיש בהם לימוד דרך של תשובת המשקל לחטא שגרם לנו את כל החורבן והגלות ושאר הייסורים הנובעים מכך.
נושא מרכזי בפרשתנו הוא מפקד בני ישראל בשנת הארבעים לשהותם במדבר. המפקד היה נצרך כדי לדעת מה מניינו של כל שבט ושבט לצורך החלוקה של ארץ ישראל: "לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו". והנה תוך כדי דיבורים על חלוקתה של הארץ לבני ישראל, קמות בנות צלפחד ודורשות ממשה ומהנשיאים: "תנה לנו אחוזה בתוך אחֵי אבינו". חז"ל התבוננו בדבריהן והבינו שהן צדקניות, חכמות ומחבבות את הארץ (בבא בתרא קי"ט). ויש להתבונן, כיצד רואים שהן חיבבו את הארץ מזה שהן דרשו שיתנו להן נחלה, הרי כל אדם נורמאלי ששומע שמחלקים ירושה מבקש חלק, גם אם לא מגיע לו? בהתבוננות מעמיקה רואים את עוצמת הערגה הנפשית שלהן וגודל הביטחון שקנו בליבן, שהרי אם הן היו רוצות סתם נחלה בארץ היו יכולות להצטרף לחצי שבט המנשה ולקבל חלק בתוך נחלתם בעבר הירדן. אך הן רצו דווקא "בתוך אחי אבינו" - בגדה המערבית של הירדן. בזמן שהן ביקשו המקום עדיין לא נכבש, ומראש לא ידעו כמה זמן יידרש לכל התהליך של הכיבוש והחלוקה, ואם בכלל הדור הזה עוד יזכה לרשת את הארץ. אבל הן לא חששו הייתה בליבן אמונה שכל ההבטחות תקוימנה. הן רצו לקבל נחלה בגדה המערבית ששם זה עיקר קדושת ארצנו וסגולתה הרוחנית.
לדורות אנו למדים מהן שמי שיש לו עומק אמונה, אינו נופל בייאוש או בחולשת הדעת גם אם מבחינה חיצונית קשה לראות כיצד יתגשמו כל היעדים. אנו מאמינים ש"לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" ורווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום שאנו לא יכולים אפילו לצפות אותו.
לקראת שלושת השבועות האבל אנו קוראים בפרשתנו נושא שיש בו כדי לעודד בנו את תשובת המשקל לחטא המרגלים - "וימאסו בארץ חמדה". התשובה היא לחשוק ולרצות ליישבה ולהיאחז בה! כפי שהנוער היקר שלנו מגלה, ובזכות האיתערותא דלתתא נזכה לאיתערותא דלעלא ולראות בישועת ה' בקרוב בימינו.
נושא מרכזי בפרשתנו הוא מפקד בני ישראל בשנת הארבעים לשהותם במדבר. המפקד היה נצרך כדי לדעת מה מניינו של כל שבט ושבט לצורך החלוקה של ארץ ישראל: "לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו". והנה תוך כדי דיבורים על חלוקתה של הארץ לבני ישראל, קמות בנות צלפחד ודורשות ממשה ומהנשיאים: "תנה לנו אחוזה בתוך אחֵי אבינו". חז"ל התבוננו בדבריהן והבינו שהן צדקניות, חכמות ומחבבות את הארץ (בבא בתרא קי"ט). ויש להתבונן, כיצד רואים שהן חיבבו את הארץ מזה שהן דרשו שיתנו להן נחלה, הרי כל אדם נורמאלי ששומע שמחלקים ירושה מבקש חלק, גם אם לא מגיע לו? בהתבוננות מעמיקה רואים את עוצמת הערגה הנפשית שלהן וגודל הביטחון שקנו בליבן, שהרי אם הן היו רוצות סתם נחלה בארץ היו יכולות להצטרף לחצי שבט המנשה ולקבל חלק בתוך נחלתם בעבר הירדן. אך הן רצו דווקא "בתוך אחי אבינו" - בגדה המערבית של הירדן. בזמן שהן ביקשו המקום עדיין לא נכבש, ומראש לא ידעו כמה זמן יידרש לכל התהליך של הכיבוש והחלוקה, ואם בכלל הדור הזה עוד יזכה לרשת את הארץ. אבל הן לא חששו הייתה בליבן אמונה שכל ההבטחות תקוימנה. הן רצו לקבל נחלה בגדה המערבית ששם זה עיקר קדושת ארצנו וסגולתה הרוחנית.
לדורות אנו למדים מהן שמי שיש לו עומק אמונה, אינו נופל בייאוש או בחולשת הדעת גם אם מבחינה חיצונית קשה לראות כיצד יתגשמו כל היעדים. אנו מאמינים ש"לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" ורווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום שאנו לא יכולים אפילו לצפות אותו.
לקראת שלושת השבועות האבל אנו קוראים בפרשתנו נושא שיש בו כדי לעודד בנו את תשובת המשקל לחטא המרגלים - "וימאסו בארץ חמדה". התשובה היא לחשוק ולרצות ליישבה ולהיאחז בה! כפי שהנוער היקר שלנו מגלה, ובזכות האיתערותא דלתתא נזכה לאיתערותא דלעלא ולראות בישועת ה' בקרוב בימינו.
רמב''ן על פרשת פנחס - חלק ב'
הרב חיים כץ | י"ח תמוז תשפ"ב
מעשה הקנאות של פנחס וכהונתו
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' תמוז תשפ"ג
קנאות לשם ה'
שיחת מוצאי שבת פנחס תשע"ז
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כא' תמוז תשע"ז
הכהונה והשלום, הפקידה והגאולה
שיחה לפרשת פנחס תש"ע
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א תמוז תש"ע
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מדוע פורים גדול מכיפורים?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
בריאת העולם של פסח
למה לשמור על הקדושה?