בית המדרש

  • מוסר מלכים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצוק"ל

חשבון הנפש

undefined

הרב מישאל דהאן זצוק"ל

אלול תשס"ח
3 דק' קריאה
יודעי הבינה ובעלי החכמה האמיתיים יודעים היטב את יעודם בחיים ותכלית בריאתם, והם לעשות רצונו יתב"ש, וזאת תשוקתם ומשאת נפשם כל הימים. ולכן כל מחשבה דבור או מעשה עוברים אצלם בכור המבחן בפלס השכל ומאזני התבונה אם אין בהם נדנוד עבירה נגד רצונו יתב"ש ח"ו. ואם מרגישים ששגו לפעמים באיזה דבר, כדרך כל אדם שדרכו לשגות, תכף מתחרטים ומבקשים סליחה מאדון הסליחות יתב"ש וקבלה להזהר להבא. וכל זה נובע מאמונתם העמוקה והכרתם המלאה, שהם עתידים ליתן דין וחשבון על כל מעשיהם ומחדליהם, וכאמרם ז"ל ברוח קדשם, אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו עתיד ליתן עליה את הדין (חגיגה ה' ע"ב). אלה הם בני עליה הנקראים "מארי דחושבנא" אשר שכרם רב ועצום בזה ובבא.
וברור הדבר שהסיבה לאי-חשבון הנפש מצד רוב המון העם היא תוצאה של חסרון ידיעה בין התועלת הנצחית לבין התועלת הרגעית. ונוסף לכך, טבע האדם להיות נמשך אחר הדברים הגשמיים המורגשים ומוחשים לו וקרובים לתפיסתו השכלית והנאתם מיד, לא כן הדברים הרוחניים העדינים ודקים מאד מאד, וא"א להשיגם אלא בעין השכל ותועלתם לעתיד, אינו נמשך אחריהם, כמו הפתי הנמשך לקנות סחורה גסה שמחירה זול, והמשכיל קונה סחורה עדינה שמחירה רב. וכמ"ש המפרשים ז"ל, שלכן נקרא יצה"ט מסכן ויצה"ר מלך (ראה זוה"ק ריש פרשת וישב קע"ט ע"א), לפי שהגמול על המעשים הטובים הוא רק לעתיד ולא בהווה, וכאמרם ז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קידושין ט"ל ע"ב), אבל המעשים הרעים הנאתם לאלתר.
והנה אם נתבונן נראה שיש שלשה סוגים בבני אדם.א. שעובד את גופו.ב. שעובד את גופו הרבה ואת בוראו מעט.ג. שעובד את בוראו הרבה ואת גופו מעט. ביאור הדברים.
א. יש אדם שרק הנאת הגוף ותועלתו תופסים אצלו מקום. וזה מתבטא במעשיו, בדבורו ובהלך מחשבתו, וריק מכל השקפה ורעיון על ערך קדושת הגוף וטהרת הנפש, או על יעוד האדם ותכליתו בחיים. ואין צריך לומר שאינו מעלה על דעתו כלל שהוא עתיד ליתן דין וחשבון על כל מעשיו. ועל זה אפשר לומר לא דברה תורה במתים (ריש פתיחתא דאיכ"ר).
ב. יש אדם שהעיקר אצלו הוא הגוף, והנשמה טפלה. כלומר מבזבז רוב זמנו, או כמעט כולו, על דברים גשמיים גופניים, ומחשבתו מרחפת יומם ולילה איך לספק לגופו כל דרישותיו, ואם פעם תזדמן לו איזה מצוה עושה אותה בצורה עראית כלאחר יד "על קצה המזלג", ובדרך זו מתנהג בתפילותיו ובנדבותיו וכדומה. וכך עוברים שנותיו לריק ולבהלה. ולו היה מתבונן מה יעודו בחיים ומה התכלית הנדרשת ממנו, וכפעם בפעם יעשה חשבון הנפש, אין ספק שהיה מחליף השיטה, ואז היה מביא תועלת לגופו ופדות לנשמתו.
ג. יש אדם שהוא שלם בדיעותיו ובמידותיו, שכל מגמתו בכל מעשיו להפיק רצון מאת רבון כל המעשים יתב"ש, ותמיד עושה חשבון הנפש מתוך ידיעה ברורה שכל הקניינים הגשמיים ותענוגי הגוף הבל המה, ומתוך אמונה צרופה שהוא עתיד ליתן דין וחשבון על כל מעלליו. ולכן אפילו הדברים ההכרחיים לגוף, כגון אכילה ושתיה שינה וכדומה, אינם אצלו אלא אמצעי לתכלית שהיא להיות בריא וחזק לעבודתו יתב"ש, לקיום גופו ולא להנאת גופו.
תכלית הדברים. האיש הבריא בשכלו ודעתו נכונה, עליו לעשות חשבון הנפש, ולחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. ולא יחליף הקיים בעובר והנצחי בזמני, ויזכור תמיד יעודו ותכליתו בחיים לעשות רצונו יתב"ש ע"י למוד התורה וקיום מצוותיה, שזה הוא היעוד הנשגב והתכלית האמיתית בחיי אנוש עלי אדמות, וזה כל האדם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il