בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • הקרקע והפירות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצוק"ל

האם אוצר בית דין לכל הפרות הוא פתרון הלכתי היום?

undefined

הרב חגי פנחס בר גיורא (במברגר)

אלול תשס"ח
3 דק' קריאה
ידועה שיטת הרמב"ן
(עשה ג') שהאוכל פרות שביעית מקיים מצות עשה. ולפי זה מובא בשבת הארץ(קונטרס אחרון, כ"א):"...שאסור לשבת בתענית רשות מי שיש לו פרות שביעית...". לפיו ברור שיש להשתדל לאכול פרות שביעית מאוצר בית דין כדי לקיים את המצוה ולחזק את החקלאים שבחרו לעשות אוצר בית דין.

אולם בפרות שביעית אין לעשות מעיקר הדין מלאכות האסורות על ידי יהודי (יש הדנים האם לאסור גם אמירה לגוי כמו באיסור שבת) ויש לשמור בהם קדושת שביעית.
קדושת שביעית גורמת:
1. לאיסור קטיף רגיל אלא אם כן הקוטפים מונו ע"י בית דין.
2. לאיסור מסחר רגיל ומותר רק לקבל את הוצאות של שלוחי הבית דין. לכן אפשר לחלק את הפרות רק ע"י עסקים שנתמנו כשלוחי בית דין והתשלום יהיה רק עבור ההוצאות. כאשר משלמים תשלום מלא התשלום נהפך לקדוש ואפשר רק לאכול בו פרות שביעית אלא אם כן קנו בהבלעה.
3. לאיסור מכירה של כמות מדויקת: משקל, מנין אלא צריך למכור בעומד.
4. לאיסור איבוד הפרות. לכן דבר שדרכו לאוכלו חי לא יאכל מבושל ודבר שדרכו לאוכלו מבושל לא יאכל חי, ואין לזרוק את השאריות של הפרות עד שירקיבו. מכאן מובא בשבת הארץ(קונטרס אחרון, כ"ב) :"ראוי לעורר שאין למלא כוס הבדלה יותר ממידתו, לסימן ברכה, שנשפך ומאבד פרות שביעית". יש להוסיף שמשום כך על פי ספר השמיטה אסור לעשות מיץ מפרות בשביעית אולם חלקו עליו.
5. שאין לייצא את הפרות לחו"ל ואין להאכילם לנכרי.
6. שיש לקיים מצות ביעור בפרות, שכאשר הם לא נמצאים בשדה יש להפקירם ולפי הרמב"ם לאבדם.
היות ועדיין לא זכינו שכל החקלאים שומרי תורה קשה לוודא בצורה מוחלטת שכולם לא עשו מלאכות האסורות בשביעית.
וגם אם נפסוק כפוסקים הסוברים שנעבד באיסור לא נאסר הרי עדיין לא זכינו שכל הקונים שומרי תורה ומצוות ואם כן ברור שחלק מהקונים יקנו במשקל ולא בהבלעה ולא ישמרו קדושת שביעית בפרות ולא יקיימו מצות ביעור. ויש לצערנו בארץ לפחות כחמישית מהתושבים נוכרים שגם הם קונים את הפרות. נוסף לכך קשה למנות את כל בעלי החנויות כשליחי בית דין ואם כן ברור שחלק יסחרו באסור.
ברצוני להוסיף שרוב היקבים עשו השנה אוצר בית דין לכן יש לשמור קדושת שביעית ביין ולקיים מצות ביעור בערב פסח. יש לציין שלמרות שהיין אוצר בית דין לפעמים מחירו כמעט שווה למחיר הרגיל.
חלק מהיקבים פסטרו יין אוצר בית דין ומתכוונים לייצא אותו. דבר זה בפשטות בניגוד לפסיקת הרמב"ם(שמיטה ויובל ה', ג'), המוזכרת לעיל,:"ולא ישנה פרות מברייתן...דבר שדרכו לאכול חי לא יאכלנו מבושל...", שמשום קדושת שביעית אין לקלקל ולהפסיד את פרות השביעית. ידוע שהייננים מתנגדים לבשל/לפסטר יין כי תהליך זה מקלקל את היין. וכן בזמן התהליך היין מתנדף ואסור לאבד יין של שביעית. וכן הזכרנו לעיל את ההלכה (שם, י"ג') :"פרות שביעית אין מוציאין אותן מהארץ לחו"ל...ואין מאכילין אותן לא לעכו"ם...". האיסור בפשטות הוא תמיד וגם מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל(שבת הארץ קונטרס אחרון כ"ג) שכתב: "ובמקום הדחק יש לסמוך על דברי התוס' (פסחים נ"ב ע"ב ד"ה ר"ס) די"א שלסחורה המותרת מותר להוציא לחו"ל" - לא סמך על כך שהרי עשה "היתר מכירה" וכתב במשפט כהן(פ"ו): "כשאני לעצמי אין לי עסק בפרות שביעית ח"ו ואיך אתעסק להוציאם לחו"ל". מרן ראש הישיבה הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל תמיד לפני שפסק שאל מה נהגו? כי לא רצה לשנות מהמנהג. היות ולצערנו עדיין לא כל כלל ישראל שומר מצוות אם כן אין לנו לשנות ולעשות אוצר בית דין לכל הפרות ולפגום בקדושת שביעית, אלא לעשות רק כמות המספקת לשומרי שביעית.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il