- שבת ומועדים
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
קהלת וחג סוכות
נהגו לקרוא בשבת חול המועד סוכות מגילת קהלת, ויש להבין את הקשר בינה לבין החג.
קהלת וחג הסוכות 1
נהגו לקרוא בשבת חול המועד סוכות מגילת קהלת, ויש להבין את הקשר בינה לבין החג!
עיקרו של ספר קהלת הוא ששלמה המלך מהביל את ענייני העוה"ז 'הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל'. וכיצד יכול לבוא ילוד אשה ולההביל את מעשה הבריאה של רבש"ע? אלא וודאי הכוונה שהם הבל כשהם מנותקים מרבש"ע, אבל כשענייני העוה"ז הם בבחינת אמצעי לתורה ולמצוות, אזי 'סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם'. וזהו עניינו של חג הסוכות, בו נכנס היהודי עם כל חומריותו, אכילה ושתייה ואפילו בשעה שאינו במודעות - בשינה, אל המצוה. וזה מראה על הדרגה הגבוהה של אדם מישראל, בפרט לאחר שנטהר ביוה"כ, שמסוגל לרומם ולקדש את כל ענייני החומר לעבודת ה'. מה שאין כן בגוי. וכמו שמבאר הרב חרל"פ זצ"ל, מדוע גוי, בזמן המקדש, יכול להתנדב דווקא עולה ולא שלמים? מסביר הרב חרל"פ, שנפש הגוי מסוגלת להבין שהכל עולה לגבוה, אבל אכילת קדשים משולחן גבוה, לקדש את האכילה, אין בסגולת נפש הגוי, משא"כ נשמת אדם מישראל, זהו עניינה לרומם את העוה"ז לעבודת ה', וזהו הקשר העמוק שבין קריאת קהלת לחג הסוכות 2 .
וכן הסוכה תורמת להעמקת רעיון זה אצל האדם. שהרי סוכה דירת עראי בעינן, ואמרה תורה 'צא מדירת קבע ושב בדירת עראי', בזמן האסיף, שיזכור האדם את עראיותו בעולם הזה, וישים מבטחו בהקב"ה. שהרי סוכה הלוא יכולה להיות שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, עם דין לבוד וגוד אסיק או דופן עקומה, 3 והכוכבים נראים ממנה, אבל היא היא אמורה להיות למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כלשון הפסוק 'וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר'. וכך אומר דוד המלך במזמור שאנו אומרים מר"ח אלול ועד הושענא רבא 'כי יצפנני בסוכו ביום רעה' המקום הבטוח ביותר הוא הסוכה, יותר מכל המיגונים והבטונדות, כי מבטחנו בהקב"ה. והוא יפרוש עלינו, בע"ה, סוכת רחמים וחיים ושלום.
נהגו לקרוא בשבת חול המועד סוכות מגילת קהלת, ויש להבין את הקשר בינה לבין החג!
עיקרו של ספר קהלת הוא ששלמה המלך מהביל את ענייני העוה"ז 'הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל'. וכיצד יכול לבוא ילוד אשה ולההביל את מעשה הבריאה של רבש"ע? אלא וודאי הכוונה שהם הבל כשהם מנותקים מרבש"ע, אבל כשענייני העוה"ז הם בבחינת אמצעי לתורה ולמצוות, אזי 'סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם'. וזהו עניינו של חג הסוכות, בו נכנס היהודי עם כל חומריותו, אכילה ושתייה ואפילו בשעה שאינו במודעות - בשינה, אל המצוה. וזה מראה על הדרגה הגבוהה של אדם מישראל, בפרט לאחר שנטהר ביוה"כ, שמסוגל לרומם ולקדש את כל ענייני החומר לעבודת ה'. מה שאין כן בגוי. וכמו שמבאר הרב חרל"פ זצ"ל, מדוע גוי, בזמן המקדש, יכול להתנדב דווקא עולה ולא שלמים? מסביר הרב חרל"פ, שנפש הגוי מסוגלת להבין שהכל עולה לגבוה, אבל אכילת קדשים משולחן גבוה, לקדש את האכילה, אין בסגולת נפש הגוי, משא"כ נשמת אדם מישראל, זהו עניינה לרומם את העוה"ז לעבודת ה', וזהו הקשר העמוק שבין קריאת קהלת לחג הסוכות 2 .
וכן הסוכה תורמת להעמקת רעיון זה אצל האדם. שהרי סוכה דירת עראי בעינן, ואמרה תורה 'צא מדירת קבע ושב בדירת עראי', בזמן האסיף, שיזכור האדם את עראיותו בעולם הזה, וישים מבטחו בהקב"ה. שהרי סוכה הלוא יכולה להיות שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, עם דין לבוד וגוד אסיק או דופן עקומה, 3 והכוכבים נראים ממנה, אבל היא היא אמורה להיות למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כלשון הפסוק 'וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר'. וכך אומר דוד המלך במזמור שאנו אומרים מר"ח אלול ועד הושענא רבא 'כי יצפנני בסוכו ביום רעה' המקום הבטוח ביותר הוא הסוכה, יותר מכל המיגונים והבטונדות, כי מבטחנו בהקב"ה. והוא יפרוש עלינו, בע"ה, סוכת רחמים וחיים ושלום.
^ 1. מתוך דברי תורה שרגיל הרב לומר לשומעי לקחו בזכר לשמחת בית השואבה שעורך בסוכתו במוצאי יו"ט א'.
^ 2. הסבר נוסף לקריאת מגילת קהלת בחג הסוכות מביא הנצי"ב ב'הרחב דבר' פרשת פנחס במדבר פרק כט' פסוק י"ב אות א'. שם מבאר, שנהגו אומות העולם בזמן שלמה (כפי שיהיה לעתיד) לעלות לירושלים בחג הסוכות, משום שמקריבים שבעים פרים כנגד אומות העולם בחג זה, ובאו לעמוד על קרבנם ולדעת שפרנסתם תלויה בקרבנות שישראל מביאים בשבילם, ואם לא יעלו לא יבוא עליהם הגשם. ואז שלמה היה אומר את מגילת קהלת לפני חכמי אומות העולם, שאף למ"ד במגילה ז. שקהלת ברוח הקודש נאמרה, מ"מ נאמרה גם לפני חכמי אוה"ע, לכן מוסיף ומבאר שלא נזכר בה אלא שם אלוקים, וזהו ההסבר לקריאת קהלת בחג הסוכות.
^ 3. ולכן גם נקראת מצוות סוכה – 'מצווה קלה' במס' ע"ז ג. כי קל מאד לבנותה.
^ 2. הסבר נוסף לקריאת מגילת קהלת בחג הסוכות מביא הנצי"ב ב'הרחב דבר' פרשת פנחס במדבר פרק כט' פסוק י"ב אות א'. שם מבאר, שנהגו אומות העולם בזמן שלמה (כפי שיהיה לעתיד) לעלות לירושלים בחג הסוכות, משום שמקריבים שבעים פרים כנגד אומות העולם בחג זה, ובאו לעמוד על קרבנם ולדעת שפרנסתם תלויה בקרבנות שישראל מביאים בשבילם, ואם לא יעלו לא יבוא עליהם הגשם. ואז שלמה היה אומר את מגילת קהלת לפני חכמי אומות העולם, שאף למ"ד במגילה ז. שקהלת ברוח הקודש נאמרה, מ"מ נאמרה גם לפני חכמי אוה"ע, לכן מוסיף ומבאר שלא נזכר בה אלא שם אלוקים, וזהו ההסבר לקריאת קהלת בחג הסוכות.
^ 3. ולכן גם נקראת מצוות סוכה – 'מצווה קלה' במס' ע"ז ג. כי קל מאד לבנותה.
החזרה אל סוכות המדבר
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל | תשס"ה
התיקון שבשמחת תורה
פנינה לסוכה - היום השמיני
הרב יוסף אפריון | תשרי תשפ"ד
סגולת ישראל המתגלה בסוכות
פנינה לסוכה - היום השביעי
הרב נתנאל איל | תשרי תשפ"ד
אושפיזין - באור מאמר הזוהר על האושפזין
בצרוף מאמר המבאר את הזמנתם של שבעת הצדיקים הללו דווקא
הרב אייל עין דור | תשרי תשע"ח
מה מחבר שמיים וארץ?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
מדוע פורים גדול מכיפורים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה כבד לך?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
איך ללמוד גמרא?