א'
"אלה" בלי וו החיבור, שונה מאלה שקדמו לו ולא נכלל עמהם, שהיו הדורות שלפניו מכעיסים בדברים שבין אדם לחברו יותר מאשר בדברים שבין אדם למקום, כי "מלאה הארץ חמס", על כן גם לא היתה כפרה להם עד שהקב"ה הביא עליהם מבול.
בשני תחומים על האדם להיות ישר כפי שהאלקים עשאו. בדברים שבין אדם למקום ובדברים שבין אדם לחברו. המקפיד על דברים שבין אדם לחברו - ראוי הוא לתואר צדיק, כנאמר אצל אברהם: "כי ידעתיו למען יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". והמקפיד להיות ישר בדברים שבין אדם למקום - ראוי לתואר תמים. כנאמר: התהלך לפני והיה תמים.
נח חי בשני תקופות, לפני המבול ואחריו. הדור שלפני המבול היה כאמור לקוי ביותר בדברים שבין אדם לחברו ואילו הדור שאחרי המבול, חיפש לעשות לעצמו שם ע"י מגדל שראשו מגיע לשמים, לעשות מלחמה עם צבא - מעלה.
שבחו של נח שלא הושפע מדורותיו. בדור המבול "אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה", ההדגשה על "צדיק", היחסים שבין אדם לחברו. ובדור הפלגה - "תמים" היה ולא היה לו חלק ונחלה עמהם. זהו שמציינת התורה: "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו". צדיק בדור המבול ותמים בדור הפלגה.
(התשמ"ז)


ב'
"אלה - "פסל את הראשונים" לפי דברי חז"ל. נח התחלה חדשה הוא, ללא כל קשר עם אלה שהיו לפניו. והמעיין היטב במנין הדורות שבין אדם לנח, יודע שאדם חי למעלה ממאה ושבעים שנה בימיו של נח, ואף חנוך ש"התהלך את האלקים", חי בימיו וכן מתושלח סבו, שהקב"ה עיכב בזכותו את המבול לשבעה ימי אבילותו - והתורה מעידה שלא היה המשך לכל אלה שקדמו לו.
"צדיק תמים היה בדורותיו" - הדורות הביאו אותו להיות "צדיק" והם שהביאו אותו להיות "תמים". דור המבול שההשחתה שלו היתה בדברים שבין אדם לחברו - "ותמלא הארץ חמס" - זה שהביא להיות צדיק בדברים שבין אדם לחברו ועל כן הדגישה התורה "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה". ודור הפלגה, שתכנן לעלות למרום ולהלחם כביכול עם יוצר הכל - הוא שהביאו להיות תמים.
"זה ספר תולדות אדם" - אדם הראשון עם היותו יציר כפיו של הקב"ה, ולא רק זאת אלא: "בצלם אלקים עשה את האדם", החטא שחטא השפיע עליו כל כך שהשתדל להסתתר מאלקים אשר יצרו ואף מצאצאיו שהוליד. ודרכה של עבירה שהיא גוררת עבירה והדורות האחרונים הגיעו לידי כך ש"השחית כל בשר" - לא רק האדם. וזה שבנה את נח.
(התשס"ד)