מצות השירות

גיוס לומדי תורה לצבא

"המלמד ידי לקרב"

קובץ מקורות בעניין צבא ומלחמה

"אוזר ישראל בגבורה"

מבט תורני על השירות בצה"ל

השירות הטוב ביותר לבנות

מדוע רוב הרבנים ככולם מתנגדים לשירות צבאי לבנות * הקשר בין היקף גיוס הבנות הדתיות להיקף ההתחלנות * העלייה במספר המתגייסות בשנים האחרונות * ההוראה הכללית שלא להתגייס נכונה גם היום, גם אם בחוגים מסוימים הגיוס לא גורם להיחלשות דתית * בזכות התנגדות הרבנים לגיוס, צה"ל מתאמץ לתת לחיילות סביבה דתית תומכת * מסיבות ביטחוניות, כלכליות ודמוגרפיות מוטב לבטל את שירות הבנות בצה"ל ובשירות הלאומי * הצעה אלטרנטיבית: להקים מסלול הכשרה מקצועי לפני שירות לאומי, בדומה לעתודה האקדמית בצה"ל

מצוות התורה ומצוות העם והארץ

האם נכונה טענת החרדים שההלכה פוטרת משירות צבאי כל מי שלומד תורה * שני מקורות המצווה להתגייס לצבא: הצלת נפשות וכיבוש הארץ * חשיבות מצוות תלמוד תורה והצורך של כל יהודי להתמסר לכך מספר שנים * הצורך בדחיית השירות וקיצורו למי שמיועדים לתפקידי מורים ורבנים * שחרור העוסקים בתורה מגיוס משתנה לפי מידת ההכרח הביטחוני בגיוסם * קשה לסמוך על הצהרות הפוליטיקאים, שעמדתם בנושא משתנה לפי האינטרס הפוליטי * הסיבה הלא מוצדקת והסיבה המוצדקת להימנעות חרדים מגיוס

הישיבה והצבא - פגישת הרצי"ה עם שר הביטחון (שיעור סיכום)

ארץ ישראל בהלכה ובמחשבת ישראל

הרמב"ם כותב ששבט לוי לא יוצא למלחמה, ומתרץ הרב הנזיר ששבט לוי לא יוצאים למלחמת כיבוש כי אין להם נחלה. אבל למלחמת פיקוח נפש יוצאים. בפגישה עם שר הביטחון הסביר הרצי"ה בניגוד לשאר הרבנים את חשיבות לימוד התורה בכך שהוא המדע המיוחד לישראל ושאין תלמיד שפטור מהצבא - יש תלמיד שדוחה גיוס עד שישתלם בגיבוש אישיותו הרוחנית

הגיוס באנגליה לעומת הגיוס בארץ ישראל (אגרות ראי"ה)

ארץ ישראל בהלכה ובמחשבת ישראל

באגרת כותב הראי"ה קוק זצ"ל לרב ד"ר הרץ - רבה של אנגליה לאחר מלחמת העולם הראשונה. באיגרת מביא הראי"ה שלוש מקורות על חשיבות הלימוד של ת"ח, ואת האיסור לגייסם. הרצי"ה מסביר מדוע שלוש מקורות אלו אינם שייכים בזמנינו - בזמן מלחמת מצווה

היתר ההסתכנות ביציאה למלחמת מצווה

ארץ ישראל בהלכה ובמחשבת ישראל

דיני ציבור שונים מדיני היחיד, ולכן כלל ישראל יכול לצאת למלחמה למרות הסכנה לנפגעים, וכן חיילים בודדים יכולים להסתכן להצלת חבריהם. היחס בין הישיבה והצבא.