בשבוע שחלף ציין העולם היהודי את פסח שני, י"ד באייר. בתקופת המקדש יהודים שלא יכלו להביא את קורבן הפסח בי"ד בניסן קיבלו הזדמנות נוספת להביא אותו ביום הזה. פסח שני הוא יום מיוחד בגלל הרעיון שהתורה נתנה למי שהחמיץ את ההזדמנות הראשונה לקיים את מצוות קורבן הפסח הזדמנות נוספת. על רוב המקרים חל הכלל התלמודי "עבר זמנו בטל קורבנו", אך כאן התורה נותנת הזדמנות נוספת מושלמת לקיים את מצוות קורבן הפסח.
המהומה על פסיקת בית המשפט בדבר מכירת חמץ בפסח והניסיונות שנעשו בעקבותיה לחוקק איסור על הצגת חמץ בפומבי הם סימן, בעיניי, לבעיה שונה מאוד ועמוקה הרבה יותר מהסוגיה הצרה יחסית (גם אם חשובה מאוד) של החמץ. הבעיה היא השינוי באקלים בארץ, לא באקלים הפיזי אלא באקלים החברתי ובאווירה בבתי המשפט ובמערכות השלטון שלנו.