יש מחלוקת אם מצילים אדם שהוא רוב גוי, הרמב"ם אומר שלא מצילים. ע"פ הרמב"ם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב? מה יהיה דין אדם גוסס שרוב גוססים למיתה. חתם סופר למה מותר למול והרי יש שמתים. הדיון על ניתוחי מתים
רש"י בדף ט. אומר שפיתוי קטנה אונס הוא ולא נאסרת על בעלה
יש שתי גמרות שאומרות אותו דבר, אחת אומרת שכהן לא יישא קטנה כיוון שאם היא תזנה תחתיו היא תיאסר עליו, וזה דווקא בכהן כי באשת ישראל נחשבת אנוסה אם זינתה
המהרי"ק אומר שאישה שלא ידעה שאסור ובגדה בבעלה תהיה אסורה עליו כיוון שהתורה הקפידה על המעילה בבעל ולא בה' - ראיה מאסתר. חקירה האם האונס מתיר או הרצון אוסר.
הרמב"ם אומר שברכת האירוסין היא ברכת המצוות ולכן צריך לברך לפניה וא"א אחריה
דעת הראב"ד שאפשר וצריך לברך אח"כ שמא האישה לא תרצה להתחתן, הרמ"ך אומר את זה בכל מקרה שבו המצווה תלויה בבן אדם אחר
מקור מהגמרא לדברי הרמב"ם שא"א לברך אחרי, הגמ' מסבירה שזה תלוי בכך שהברכה דרבנן
הרא"ש מביא חכם שאומר שברכה מעכבת בשחיטה
הסבר החכם הוא בירושלמי שאומר שברכות דאורייתא
שני אפשרויות לטעם ברכת המצוות והסבר מחלוקת הרמב"ם והראב"ד
ראינו כבר שני תירוצים לשאלה למה "לדרוש להו דאונס שרי" הרי מדובר בגילוי עריות, המאור מביא תירוץ נוסף, גילוי דעריות מותר במקרה שהגוי עושה להנאת עצמו, הרמב"ן חולק. הנאת עצמן שמותרת בע"ז זה כשהגוי נהנה שהיהודי מכבד אותו ולא שנהנה מעצם הע"ז. הבנת לפני עור. כל יהרג ואל יעבור נובע מחילול ה'
הרמב"ם אומר שקודם מתן תורה אדם פשוט היה מכניס את האישה לביתו והיו נחשבים נשואים. מהתורה יש הבדל בין ליקוחין-קידושין לבין נישואין. ע"פ הרמב"ם בין האירוסין לנישואין אסור לו לבוא עליה מדברי סופרים, מה משתנה בין האירוסין לנישואין. אם היא נערה מאורסה אם היא זינתה היא בסקילה ונשואה דינה בחנק. אם היא נערה גם אביה וגם בעלה יכולים להפר את נדריה. מה מהות הנישואין
ההסתכלות על המצב, אפשר לראות את הנישואין כשותפות, אפשרות שנייה זה שהנישואין נעשים מתוך חזון משותף. רוח השוויון שיש בעולם היא טובה במקורה. צריך להבין את המציאות באותם זמנים ולהבין את רוח ההלכה במציאות השונה היום
דיון בגדר מצוות העלייה לא"י מתוך דברי התוס' ע"פ המוהרי"ט. מח' אם דין הכל מעלים לא"י הוא מדין מצוות ישוב א"י או משום המצוות התלויות בארץ. המשך הדיון בגדר מצוות ישוב א"י בעבר הירדן המזרחי.
דיון בגדר התנאי בשאלה מה קורה במקרה שלא התקיים התנאי, האם הייתה מכירה שהתבטלה או שמא אם לא התקיים התנאי אז המכירה מבוטלת מעיקרא. הרחבת הדיון ע"פ הראשונים בסוגיות אחרות.
הצגת המחלוקת שבין הרמב"ן לבעל המאור בדין החיוב למסור נפשו בג' עבירות החמורות כאשר האדם עושה להנאת עצמו. דיון בראיות של כל צד לשיטתו. מחלוקת הראשונים בדין מסירות נפש בשאר עבירות.
הצגת השיטות בענין מסירו"נ בג' עבירות החמורות כאשר מדובר בקרקע עולם והמח' בעניין ההבנה של גדר קרקע עולם. דיון בשיטתו של הרמב"ם במסירו"נ ובקרקע עולם מתוך דברי הכסף משנה.
פתיחה אמונית למסכת על ההשוואה בין היחס של כנס"י וקוב"ה כאיש ואשה.
סקירת עניינה של החופה והאם היא נקבעת בייחוד או בהכנסה לביתו או שמא זה בשניהם. ביאור כמה נפק"מ היוצאים מהדיון הזה
מחלוקת רב האי גאון והרמב"ן אם נאמנים לומר תנאי היו דברינו בשהיה כת"י יוצא ממקום אחר. הסברת המחלוקת לפי חקירת הנר אהרון, בגדר תנאי. נפקותא בטוען תנאי כנגד שטר. לשיטת הרשב"א יש לחלק בזה בין סוגי תנאים. סתירה ברשב"א ותירוצה בחקירה האם העדים מעידים על המציאות או על החיוב.
סתירה ברמב"ם לגבי עיר שרובה גוים אם מפקחים את הגל כאשר לא ידוע מי האדם. שאלת ר' חיים מצאנז בעניין כל קבוע ועפ"ז חילוק בין שני סוגי קבועים. נ"מ לדין ערלה בימינו: האם אפשר לאכול מסתם פרי או שחוששים לערלה.
מחלוקת התוס והר"ן עם הרמב"ם האם פיתוי קטנה אונה הוא, וראיות מפורשות מגמרא- לפי סברת המהר"ק, כל מעילת מעל באישה אוסרת. דיון בדברי שו"ת בניין ציון ושבתו יעקב בעניין זה.
מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בברכת האירוסין לאחריה; מחלוקת הרמב"ם והאור זרוע האם אפשר לברך ברכת המצוות לאחריה, ומחלוקת האחרונים בזה; דעת הראש שברכת האירוסין היא ברכת השבח; מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בדין פילגש והאם יש מצווה בקידושין.