העולם לפני שהתורה הגיעה, היה חפץ. וכל עניין העולם הוא בשביל לימוד התורה, שאם רגע אחד לא יהיה לימוד תורה בעולם, העולם בטל. לא מכח המצוות, אלא מכל הלימוד של עם ישראל.
צריך להפנים את הגודל של התורה. אמנן במהלך סתם לימוד אנחנו לא פוגשים את זה, אך מהפעמים הבודדות שכן, אנו לומדים לכל שאר הזמן. וכל הגדלות הזו תלויה בישראל הלומדים את התורה.
אמנם יש מקום לעצור להוסיף יראת שמיים באמצע הלימוד, אך אומר ר' חיים שזה בדר"כ לא נצרך - קודשא בריך הוא ואורייתא חד הוא. התורה מגיעה ממקור עליון, ועצם העיסוק בה הוא הדביקות הגדולה ביותר
כמו שלמדנו בשיעור שעבר, דברי נפש החיים על מיעוט הזמן ליראה לא נוגעים ללמוד אמונה.
עוד בחשיבות לימוד האמונה והפנימיות, והערה בקשר ללמודים פנימיות בלי התבוננות שכלית.
נפש החיים מגדיר שצריך "קב חומטין", כמה דקות של הכנה בטהרת הלב, על מנת שהלימוד יהיה מתוך מקום נכון, אך לא יותר מידי.
אין דבריו לגבי לימוד האמונה, שהוא עצמו לימוד תורה ואף החלק הגדול של התורה, אף יותר מהנגלה, כדברי הרמב"ם.
כדי שלא נגיע לטעויות מהפרקים הקודמים, מסתייג ר' חיים - אנו לא לומדים תורה סתם כי היא תורה, אלא כי היא תורת ה'. ע"י לימוד התורה לשמה מגיעים ל"ולדבקה בו"
הגברת לימוד התורה לשמה לשם התורה. דהיינו לדעת אותה, להבינה ולחדש בה. השלמת ההסברה מדברי הרב קוק באורות התורה שרצון ה' הוא שהתורה תופיע בעולם ותתגלה על ידינו.
הקדמת ר' איצלה מוולזין לנפש החיים (5) - דברים ל 'ימים נוראים'
ר' חיים מוולוז'ין התאמץ מאוד על הדיבור ודאג שיוציאו את ספרו "נפש החיים".
הימיםבין ר"ה לשמחת תורה הם ימים מסוגלים לקרבת ה'. ומכח יום הכיפורים צריך להיות לנו כח לכל השנה כולה.