קבלת מלכותו ותקיעת השופר

הרבה עבדים יש בעולם, אשרינו שאנו זוכים לקבל על עצמנו את מלכותו של מלך מלכי המלכים בראש השנה , שני סוגי קולות ישנם לשופר - תקיעה ותרועה. התקיעה, שהיא קול פשוט ואחיד, מבטאת שמחה ויציבות, ואילו התרועה, שהיא קול שבור וקטוע, רומזת לשיברון ולחרדה, חכמים תיקנו תקיעה לפני ואחרי התרועה כדי לרמוז שלמרות החרדה אנו מאמינים שמטרת יום הדין היא לתקן את מעשינו ולהיטיב לנו באחריתנו.

עניינה של תקיעת השופר בראש השנה

המצוות שעוסקות בחיצוניות לכאורה של האדם, מבטאות יסוד עמוק יותר של מחויבות בלתי מסויגת לברית עם ה' , הנעזר במכשיר שמיעה יוציא אותו לכתחילה בזמן תקיעת שופר, אך אם בלא זה לא יוכל לשמוע, ישתמש במכשיר , פרנסי משרד החינוך סברו שבקשתנו לשלוש כיתות בכל מחזור באולפנת הר ברכה מוגזמת, אך בחסדי ה' נחנך השבוע הבניין החדש כשכל הכיתות בו מאוכלסות עד תום

מנהגי הסימנים הטובים לראש השנה

הלכות תקיעת שופר

א - מצוות שמיעת תרועת השופר. ב - שלושים תקיעות. ג - תקיעות מיושב ומעומד. ד - מנהג מאה תקיעות. ה - הברכה, המצווה והכוונה. ו - זמן המצווה ודין נשים וקטנים. ז - הלכות ומנהגי התקיעות. ח - קידוש לפני תקיעות ומוסף. ט - ראש השנה שחל בשבת בזמן המקדש. י - ראש השנה שחל בשבת לאחר שנחרב המקדש. יא - גדרי תרועה ושברים. יב - גדרי תקיעה. יג - סדר התקיעות והנשימות. יד - הפסקים וטעויות בתקיעות. טו - מהו שופר. טז - מדיני השופר.

מנהגי ראש השנה

א - יום הזיכרון והדין. ב - יום תרועה. ג - ראש השנה. ד - חגיגיות בלבוש וסעודות. ה - ביאור הביטחון והשמחה. ו - המלכת ה' בתפילות. ז - ראש השנה יומיים. ח - שמירת יומיים בזמן הזה. ט - דין היום הראשון והשני וברכת שהחיינו בשני. י - מלכויות זיכרונות ושופרות. יא - ענייני תפילה וקריאה בתורה. יב - מאכלים לסימן טוב. יג - סדר האכילה. יד - עוד מנהגי סימנים. טו - תשליך. טז - ראש השנה שחל בשבת.

יום דין כלל ישראלי

משנה: הגמול הכתוב בפרשה, ומתקיים בעולם הזה – בעיקר לכלל ישראל * היחיד מקבל את שכרו או את עונשו לאחר מותו, ובחייו תלוי גם באומה * גם הדין בראש השנה נכתב בעיקר על הכלל – על ישראל ולאחר מכן האומות * קיומנו נצחי וגאולתנו מובטחת, אך השאלה כיצד זה יקרה תלויה במעשינו * כשקיים בית מקדש, הגמול מתקיים בעולם הזה, וממילא ישראל פועלים באופן מוסרי ולא מחכים שבעולם הנשמות הכול יסתדר * אם הנוסעים לחו"ל בראש השנה שוכחים מכלל ישראל ומהמקדש, נסיעתם נחשבת לחטא.

תקיעות, ברכות ובשורות משמחות

כמה תקיעות חייבים לשמוע בראש השנה * ישיבה ועמידה בתקיעות * חילוקי המנהגים בנוגע לתקיעות בתפילת לחש * מי שזקוק למכשיר שמיעה, אבל יכול לשמוע בלעדיו – רצוי שיסיר אותו בזמן התקיעה * כששני מניינים מתקיימים במקביל, רצוי שלא יתקעו באותו זמן * מנהג הנשים לשמוע תקיעת שופר, ומחלוקת האם הן מברכות * איסור הכנה מהיום הראשון של ראש השנה ליום השני * מתי וכיצד להדליק את הנרות בלילה השני * סדר הברכות על הסימנים * מברכות ה' בשנה החולפת: גידול והתחזקות בהתיישבות

שלושה ימים של התעלות

סמיכות ראש השנה לשבת

סמיכות ראש השנה לשבת - הזדמנות נפלאה להעמקה ולהתעלות * ביום טוב מותר להתרחץ במים חמים * כיצד יש להיזהר מתלישת שיער בעת הרחצה * חולה שאינו מסוכן חייב לצום, ואין להפריז בחששות רחוקים לסכנה * חולה שאינו פטור מהצום, גם אכילה לשיעורים אסורה עליו מדין תורה * מעוברות ומיניקות חייבות לצום ואין בזה סכנה * את ההחלטה האם הצום מסוכן לחולה יש לקבל בהתייעצות עם רופא ירא שמיים * עצה לרופא כיצד יחליט האם החולה מנוע מלצום

סודו של יום הכסה

ראש השנה הוא החג היחיד שנחגג במשך יומיים גם בארץ ישראל, מפני האור הגדול הגנוז בו , ביום הראשון מכוונים להמליך את ה' על כלל העולם, וביום השני מבקשים שהכלל יתגלה גם בפרטים , נשים שמביאות ילדים קטנים שמפריעים לתפילה בבית הכנסת, צריכות לבקש מחילה מכל שאר הנשים , באיזה אופן ניתן לרחוץ בחמים ביום טוב , עצה לרופאים ולחולים השואלים אותם, בעניין צום יום הכיפורים

יום הדין בראש השנה ובכל השנה

בראש השנה מעניק הקב"ה חיים חדשים לברואיו ולכן גם דן אותם * תשובה בחודש אלול היא כמו תיקון העבירה בטרם משפט * הדין הוא גם הזדמנות לחזור בתשובה, להתנקות ולהתעלות * הדין שמתקיים בראשי חודשים, בשבתות, בכל יום ובכל שעה בהתאם למעשי האדם ותשובתו * תשובת כלל הציבור יכולה לקרוע את גזר הדין, ותשובת היחיד יכולה להמתיק אותו * דין היחיד בעולם הזה תלוי גם בדין הכלל, והחשבון הסופי של שכר המצוות והעבירות נפרע בעולם הנשמות ובתחיית המתים

זיכרון ליום ראשון

ראש השנה כבריאת עולם זוטא * עיקר הדין בעולם הזה הוא על כלל ישראל * האם מותר להתרחץ ולחפוף את הראש בראש השנה.

עמידה לפני ה' ביראה ובשמחה

אין אושר פנימי עמוק יותר מהתשובה והחזרה אל הנשמה הטהורה שלנו , מדוע אין מתוודים על חטאים בראש השנה?

יום דין ושמחה

לבוש חג וסעודות חג בראש השנה, למרות אימת הדין ● כיצד אפשר להיות בטוחים שייגזר דיננו לטובה? ● אכילת הסימנים בליל ראש השנה - המשך של התפילה ● מתי אוכלים את הסימנים, ועל איזה מהפירות יש לברך קודם.

התיקון שלאחר המשבר

סדר התקיעות ומספרן מדין תורה ● הספק האם בין התקיעות יש להשמיע תרועה, שברים או שניהם ● מדין הגמרא תוקעים שלושים קולות כדי לכסות את כל האפשרויות ● עיקר התקיעות בזמן תפילת מוסף, רחצה במקלחת בראש השנה.

'ונתנה תוקף' וסוד הקיום היהודי

הפיוט 'ונתנה תוקף', שכולו תשובה וצידוק הדין, נכתב כשמחברו שרוי בייסורים נוראים, על סף מותו; פרשת רבי אמנון וההגמון משקפת את תמצית הקיום היהודי בגולה: חולשה, תלות בצדדים פיזיים, פוליטיים ונרדפות דתית ומאידך עוצמה רוחנית אדירה; רבי אמנון מייצג את עמינו.

דמעות של ראש השנה

האר"י הקדוש: מי שאינו בוכה בראש השנה אין נשמתו שלמה; לא מדובר בבכי על העוונות, אלא על ירידת הנשמה וריחוקה מהעליונים; מקלחת בראש השנה ובשבת; להוסיף חיים; מדוע בראש השנה עושים יום טוב שני גם בארץ ישראל.

קידוש החודש וראש השנה

ראש השנה נקבע מן התורה ליום אחד, מדוע אם כן בימינו הוא יומיים? כיצד נקבע ראש חודש? קביעת החגים נעשית על פי ראש חודש; דין ברכת שהחיינו ביום השני של ראש השנה.

לראש ולא לזנב

המעשים של ראש השנה משפיעים על כל השנה; להקדים 'המוציא' לאכילת הסימנים; סדר קדימות בברכות.