173 שיעורים
זהירות בממון האחר וגודל האחדות
שיחת מוצ"ש פרשת משפטים תשפ"ג
הדיינים צריכים להיות האנשים המתאימים ביותר לתפקידם, ובחירתם צריכה להיות נקיה משיקולים זרים | ניתן למצוא מקבילות לארבעת אבות נזיקין בחיי האדם: בבין אדם לחבירו, בבין אדם למקום, ואף במעשים הטובים | התורה מזהירה אותנו לשמור על ממונו של האחר, ואפילו במקום פיקוח נפש | אנו מצווים על פריקה וטעינה אף עבור שונאים, ועל ידי זה נוצר קידוש השם | מחצית השקל יוצרת אחדות, והיא מגינה על עם ישראל מהנגף.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז שבט תשפ"ג
העמק דבר פרשת משפטים
באורו של הנצי"ב להבדל בין שונא לבין אויב, היכן הדין של "זקן ואינה לפי כבודו" (שאם האדם מבוגר ולא ראוי לו לטרוח באבדה פטור מלהשיב) רמוז בפרשתנו? האם מצוות פריקה וטעינה הנה דווקא בשדה או גם בבית? באורו של הנצי"ב שמפרק כ"ג פסוק ו' - סוף העניין יש כאו אזהרה מיוחדת לבי"ד. איסור להטות משפט גם אם החייב הנו דל אמצעים ויש סיבה לרחם עליו. שאלת הנצי"ב הרי "מדבר שקר תרחק אינו רק אזהרה לבי"ד ומדוע הוזכר בהקשר הזה? תשובת הנצי"ב לשאלתו. הסבר הנצי"ב לפסוק "ונקי וצדיק אל תהרוג" שאם ביה"ד פסק על פלוני שהנו זכאי, ואח"כ גילו שטעו בפסקם, אסור להם להחזיר את הדין. מכיוון שבוודאי הייתה סיבה מאת הקב"ה שיצא זכאי. ואם הנך דואג שהאדם חייב ולא קבל את עונשו אל תדאג הרבה שליחים למקום.
הרב חיים כץ | כ"ה שבט תשפ"ג
איך מכניסים את הקב"ה לפרטים
הקב"ה גם בורא וגם וגם משגיח על העולם. הזוהר מסביר את "ואלה המשפטים" שזה גילגולי נשמות. עניין השגחה על כל אחד ואחד.
הרב חיים בן שושן | כ"ד שבט תשפ"ג
אחרי רבים להטות
"שהתקינו הראשונים והטילו שמתא חמורה מאד ויהיו כל ישראל מובדלים מאדם שמונה על ידי המלך בלי הסכמת הקהל… שלא יהיה אדם ראוי ליטול שררה על חבירו לא על ידי מלך ולא על ידי שרים לשופט, כדי לעשות ולכוף חבירו לא בדברי שמים ולא בדברי הכא..."
הרב שמואל אליהו | כד שבט תשפ"ג
עין תחת עין האמנם?
הרב יצחק בן יוסף | כד שבט תשפ"ג
מה היחס בין השתדלות לבין ביטחון בה'
שיחת מוצ"ש פרשת משפטים תשפ"ב
הפרשה אומרת לנו "רק שבתו יתן ורפוא ירפא" ודורשים חזל שמכאן למדו שניתנה רשות לרופא לרפא, הרב מציג שיטות שונות ביחס שבין ההשתדלות שאנו צריכים לעשות ובין הביטחון שאנו צריכים לסמוך על ה' שידאג לנו.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז שבט תשפ"ב
מפגש שמים וארץ בדיני הממונות
פרשת משפטים
הסמיכות למתן תורה - לימוד הענוה. האידאליות שבדיני ממונות. עונש רע ועונש טוב. הרכבת יראת שמים עם מוסר טבעי. סנהדרין אצל מזבח. משפט המלך. עבדות מתקנת. הלואה - צדקה מכבדת.
הרב אליהו ברין | כ"ד שבט תשפ"ב
המשפט העברי וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו
חלק ד
חלק ד
הרב יוסף כרמל | אדר א תשפ"ב
משפטים ברוח עצת יתרו
בעידן שבו בתי הדין הרבניים הפכו לשק חבטות פופולרי בכלי התקשורת, הגיע הזמן להאיר את תרומתם החשובה לקיום חיי העם היהודי בארצו ובעולם כולו בעזרת גוף יעיל ומאוחד המקובל על כלל ישראל.
הרב אליעזר איגרא | שבט תשפ"ב
חיים בין חופש לדרור
הרב מאיר גולדויכט | כ"ד שבט תשפ"ב
הקשר שבין פרשת יתרו לבין פרשת משפטים
ישראל ותחיתו ג
הרב עוסק בשינוי הקיצוני שבין הגדולה והעוצמה של הדיברות הראשונים "אני ה' אלוקיך" לבין הדיברות האחרונים דעוסקים לכאורה בעניינים נמוכים "לא תרצח" "לא תנאף" וכן לפרשה שבאה לאחר מכן, פרשת משפטים שמלאה בכל מיני פרטים קטנים וארציים
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ב שבט תשפ"ב
נעשה ונשמע
הרב מציג חמישה פירושים למה שאומרים בני ישראל במעמד הברית הסוף פרשת משפטים.
הרב יוסף אפריון | כ"ד שבט תשפ"ב
תורת חיים
הרב משה בר ציון | ב' אדר תשפ"א
הערבות ההדדית שביסוד המצוות
שיחת מוצ"ש פרשת משפטים תשפ"א
מצוות הלוואה, מבטאת את האחדות. לראות את מעלות כל המפלגות. נעשה ונשמע - שני ביאורים של הרב קוק זצ"ל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' אדר תשפ"א
העבדות ומשמעותה
הרב מאיר גולדויכט | שבט תשפ"א
קרוב אליך 'משפטים' תשפ"א
גיליון 356
גיליון 356
רבנים שונים | ל' שבט תשפ"א
אשרי העם יודעי תורה!
הרב נתנאל יוסיפון | ל' שבט תשפ"א
והָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ
הרב הלל מרצבך | ל' שבט תשפ"א
