תוך הפניית עורף למשפט התורה, גיבשו במרוצת השנים המשפטנים בישראל תפיסות משפטיות שפוגעות בצביונה המיוחד של מדינת ישראל כמדינה יהודית , סדרת פסקי דין של בג"ץ פתחה את שערי המדינה לגויים רבים, ומנעה ממנה לסלק מסתננים , בית המשפט תוקע בשיטתיות מקלות בגלגלי ההתיישבות היהודית, ומגלה סלחנות להשתלטות ערבית , גם בעניינים הלכתיים, כמו שבת, צניעות, בתי דין וכשרות, גילה בג"ץ חד־צדדיות , כדי לאפשר למדינת ישראל לממש את יעדיה נדרש שינוי עומק במערכת המשפט .
העיסוק בתקשורת כרוך כמעט בהכרח בפרסום מידע שאסור על פי הכללים היבשים של הלכות לשון הרע , אף על פי כן, במדינה דמוקרטית הוכח תפקידה כחיוני לשמירת טוהר המידות של נבחרי הציבור ולחיזוק שלטון העם , לכן, נראה שקיומה של תקשורת חופשית הוא מותר ואף בגדר מצווה, הן מצד התועלת שבו והן מצד ההסכמה הכללית של העם לגביו.
הלכות ברכה אחרונה – האם מברכים על שתייה בקשית, שתיית קפה ואכילת גבינה או גלידה * בהמשך לטור הקודם: בעקבות התאונה המחרידה ראוי לעסוק בתפילת הדרך, אך כמובן לא במקום התחזקות בנהיגה זהירה * הנוהג במהירות מופרזת, או תוך הסחת דעת, עובר על איסור בלי קשר לשאלה אם גרם לתאונה * מי שאינו שומר על כללי הנהיגה, גם אם לא פגע באיש, הוא שותף ליצירת נורמה שלילית מסוכנת בכבישים * רצוי לכל נהג להתפלל גם שנהיגתו תהיה מתוך נחת והתחשבות באחרים
כאשר חווים אסונות לאומיים כמו התאונה הקשה שאירעה השבוע, צריך להתעורר ולהתבונן במשמעות הדברים , עלינו להתחזק בהקפדה על הלכות תפילת הדרך ובאמירתה בכוונה ,תפילת הדרך נאמרת בלשון רבים, כדי שמי שיוצא לדרך ישתף עצמו עם הציבור, אין חובה להוסיף בימינו "תאונות דרכים" לנוסח התפילה, אך מי שחפץ רשאי להוסיף , ספק האם בנסיעה עירונית ארוכה יש לברך, ולכן יאמר בלא שם ה' , בימינו נכון לומר את תפילת הדרך כשנכנסים לרכב, לפני תחילת הנסיעה
הפגיעה של הממסד המשפטי בזהות היהודית, בביטחון ובהתיישבות היא תוצאה של הזנחת משפט התורה * אין להאשים את המערכת החילונית, כל עוד איננו מפתחים משפט עברי שמתאים למדינה מודרנית * חובה לעסוק בדיני התורה, תוך הכרת המציאות העכשווית, כדרכם של לומדי התורה בכל הדורות שלא דנו באופן תיאורטי ומנותק * מותר לאדם דתי להתמנות לשופט כיום, בתנאי שישאף לשינוי המצב וישתדל לפסוק לפי התורה כשאפשר * יש להיזהר מפסיקות שהתאימו בעבר והיום גורמות עוול, שהרי חכמים מתקנים תקנות בהתאם למצב
כל אלו שתקפו את מצוות אשת יפת תואר, מלבד הזלזול בתורה, פגעו גם בהשפעתה המוסרית על העולם * יסוד הבעיה – שחצנות התרבות המערבית, אשר מציעה לאנושות תפיסות עולם שטחיות ומסוכנות, בניגוד להדרכתה המורכבת של התורה * הגורם העיקרי הפוגע כיום במדינה היהודית ובערכיה – בית המשפט העליון * בסוגיית עמונה, בית המשפט העדיף את העותרים על המתיישבים, רק משום שאלו ערבים ואלו יהודים * שורה של החלטות בג"ץ נגד היהדות, יישוב הארץ וביטחון ישראל * האחריות גם על הציבור התורני – להעמיד אלטרנטיבה
אף שאחרים הוציאו דיבה על הרב קרים ועל התורה, חובה גם עלינו לברר את המוסר וההיגיון שבדין אשת יפת תואר * עד העת החדשה, ואפילו במאה האחרונה, שבויים היו עוברים התעללות אכזרית, שלרוב הסתיימה במוות * התורה, בניגוד לתרבויות אחרות, דרשה הינזרות מוחלטת מעריות * נשיאת יפת תואר היא היתר בדיעבד, בתנאים מוגדרים ותחת אזהרת התורה שלא לעשות כן * לאור ההתקדמות המוסרית בעולם, היתר אשת יפת תואר בטל לחלוטין * האשמת התורה בתמיכה באונס – כמו להאשים רופא בתמיכה במחלה
הרב גורן, שיום פטירתו יחול השבוע, משמש דוגמה לרב שמטיל מרות ומפגין תוקף * הרב גורן הבהיר שבמקרה של התנגשות בין פקודה להלכה, כשאין בדבר פיקוח נפש יש לסרב פקודה * הרבנים הנוכחיים עושים עבודת קודש, אבל כפופים למטכ"ל חילוני * זכותה של הרבנות להמשיך בדרך זו בשל יתרונותיה, אך מכיוון שפסיקתה איננה עצמאית, עליה להבהיר שאינה בגדר מרא דאתרא * יש לערב רבנים בהליך מינוי הרב הצבאי * כדי לחזק את הרבנות הצבאית, חובה להכיר בעובדה שמכרסמים במעמדה, ולפעול לתיקון.
: מציאות השפע יצרה נורמה של תזונה מזיקה, שלא הייתה בעבר * אכילת יתר בשבת מביאה לכבדות ודיכאון, ופוגעת בעונג השבת * איפוק בארוחה אינו סיבה לצער אלא לתחושה טובה * הרגלי התזונה הנכונים משתנים מאדם לאדם, לכן יש להיזהר מהדרכות קיצוניות * יש לבחון כיצד לקבוע את התפריט בקידושים בקהילה, בשיעורי תורה ובחתונות * תוכחה לאדם שמזיק לבריאותו – בעדינות * השמחה חשובה לבריאות, ולכן צעדים בריאותיים צריכים להיעשות בתבונה, בלי פגיעה רגשית * כיצד להתמודד עם הורה שמבקש מזון מזיק.
המטכ"ל ממשיך לכרסם במסורת ובשומרי המסורת * בלחץ השמאל והפמיניזם נאלצה הרבנות הצבאית למצוא היתר לשמוע שירת זמרות * לפי רוב הפוסקים אסור לשמוע שירת זמרות, ואף שמיעוטם פוסקים אחרת, על הצבא להחמיר ולהתחשב בכלל החיילים – כפי שהוא עושה בתחומים אחרים * מכיוון שעצמאותם של הרבנים הצבאיים נשללה מהם, והם כפופים למפקדיהם, אין להם סמכות של "מרא דאתרא" * עם זאת, תפקידם עדיין חשוב ביותר, לשמירת רוח התורה בצה"ל ולקיום ההלכה * חובה להתקומם נגד הפקודות הפוגעות במסורת.
ברכות הראייה על נופים מרשימים - תוכן ערכי לטיולי הקיץ ● אין מברכים 'עושה מעשה בראשית' על נופים שהם מעשה ידי אדם ● מהו נהר גדול שעליו מברכים ● הרים גבוהים וגבעות שצורתן מיוחדת בארץ ישראל.
האם ראוי להימנע מאכילת חמץ שנמכר ב'מכירת חמץ' ● להודות לשם קודשו על שקיבצנו מן הגויים ● הקדמת יום העצמאות כדי למנוע חילול שבת ● השפעתה השלילית של התקשורת העוינת לקודשי ישראל.
מתוך פניני הלכה ליקוטים ב' פרק י' "נהיגה זהירה ותפילת הדרך"
תוכחה לנהג לא זהיר, להוכיח נהג בטרמפ, סכנה במגורים ביו"ש, כהן שדרס, תפילת הדרך, בלשון רבים, באיזו דרך צריך לברך? מה הדין במכונית? נסיעה בעיר, מתי אומרים את התפילה? שכח לומר תפילת הדרך, נסיעה לא מתכוננת, מקום מסוכן.
מתוך פניני הלכה ליקוטים ב' פרק י' "נהיגה זהירה ותפילת הדרך"
תאונות דרכים ונהיגה זהירה, באיזו מהירות מותר לנסוע, איזה איסור עובר הנוהג במהירות? אדם שנהג בחוסר זהירות ולא עשה תאונה האם עבר עברה? מה הפתרון לעצבנות בכבישים,רשיון נהיגה בגיל צעיר, עליה לרכב באימה ויראה.
האם כתיבה בעיתונות הדתית היא שכנוע של משוכנעים? ● בעיות בכתיבה בעיתונות קלוקלת ● המפתח לשינוי במצבנו תלוי בעיקר בציבור הדתי ● עוד לא העמדנו משנה שלמה לניהול החיים הציבוריים על פי התורה.
שביתת הסטודנטים יצאה מגבולות הסבירות, ויש לפעול להפסקתה. לא יתכן להרעיש עולמות על בעיה קטנה אך לשתוק מול עוולות חמורות. מנהיגי הסטודנטים לא נבחרו כדי להנהיג מאבקים שיסכנו את הסמסטר.
האם אסור לעבור על חוקי הבטיחות בדרכים?; לא תשים דמים בביתך; נהגים צבאיים; תוכחה לנהג לא זהיר; תקנות הקהל בחוקי התנועה; הנוסע שלא בזהירות מסכן עצמו ואחרים.
הקדמה אמונית לברכות הראיה ופירוט הנופים שמברכים עליהם; זמן הברכה כפונקציה של התרגשות בראיה; הברכה המיוחדת שנתקנה בראיית הים הגדול ודיון בפוסקים על איזה ים מדובר; רעידות אדמה וסופות - תופעות טבע; גדרי ברכת הרעם והברק; ברכת בתי עבודה זרה וגדריה.