היום נעסוק בשאלה מרתקת, מהי עבדות ומהי חירות? לאחר שנבין מהי חירות אמיתית, נבין את חשיבות התורה והמצוות ונבין שדווקא הן נותנות את החירות האמיתית. ממילא נבין את האחריות הגדולה על מעשינו ובעזרת ה' נזכה לבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן.
החבר מחליט לעלות לארץ ישראל. המלך שואל אותו מדוע להסתכן בסכנות הדרך, הרי השכינה מושגת בכל מקום? החבר מבאר למלך את מעלת השכינה בארץ ישראל וקובע שלכל המצוות יש משמעות אחרת בארץ ישראל, אפילו למצוות שאינן תלויות בארץ.
לעיתים נדמה שהתפיסה המדעית של הפילוסופים היא מרשימה יותר מאשר תפיסתנו העמוקה. החבר יבאר את הטעות שבתפיסה זו ובכך נלמד לדעת את מקומו של השכל ביחס למסורת.
כשאנו לומדים אמונה ישנן שאלות בהן ראוי לעסוק וכאלו שלא. החבר יבאר באלו שאלות צריכים אנו לעסוק ובאלו שאלות אין אנו עוסקים. מדברי החבר נראה שהדיבור על האלוהות הוא על הקשר שלה עם העולם ובמשמעות שהיא מעניקה לחיינו.
היום החבר מסיים למנות את שני העיקרים הנוספים של השגחת ה' והבחירה החופשית. נלמד שגם הבחירה של האדם היא בעצם אלוהית. לבסוף נבין מדוע למרות שגם הדברים הקטנים מיוחסים אל ה', הדברים הגדולים יותר מיוחסים אל ה'.
לאחר שבמאמר חמישי האריך החבר לדבר אודות השגחת ה', החבר מסכם את ארבעת העיקרים הראשונים שעומדים בבסיס השקפתנו. עיקרים אלו מעמידים אותנו על גדולת ה' וחשיבות המעשים שלנו.
החבר מתייחס לטענות העצלנים אשר נתלים בכך שה' יודע מה שיהיה ולכן טוענים שאין משמעות לבחירת האדם. יתכן שתפיסה זו התחילה מתוך עצלות ולא מתוך תפיסה שכלית. החבר מראה שהם לא מנהלים את חייהם על פי התפיסה שלהם עצמם.
למדנו שישנם מספר חלקים בהשגחת ה'. החבר מדגים את החלקים הללו בשני תחומים – במאורעות הבאים על האדם ובתוך חייו של כל אחד מאיתנו. לבסוף החבר מדגיש שפעולה נחשבת כבחירה חופשית דווקא אם לא נעשתה מתוך הכרח.
היום ריה"ל מסביר כיצד תתכן בחירה חופשית למרות שה' יודע כל אשר יקרה. לאור זאת נבין את המשמעות של מעשי האדם. לאחר מכן מחלק החבר בין השגחה ישירה שקיימת רק בעם ישראל, לבין השגחה עקיפה שקיימת באומות העולם.
החבר מחלק את המושג 'השגחת ה'' לארבעה חלקים: פעולה אלוהית, טבעית, מקרית ובחירית. החבר יסביר כל חלק ואף ידגים היכן אנו רואים חלקים אלו בחיינו. לבסוף החבר מתריע על הסכנה הטמונה בתפיסה שאין בחירה חופשית.
בתחילת מאמר חמישי עוסק ריה"ל בסתירה בין ההכרה שלנו שה' משגיח על העולם, לבין הטענה שלאדם ישנה בחירה חופשית. החבר מראה למלך שכולנו מכירים בכך שישנה בחירה חופשית. לאחר מכן, מעמיק החבר בבירור המושג 'השגחת ה''.
המלך התקשה כיצד רואים כל הרעיונות הגדולים הללו בעם ישראל, והרי הוא נמצא בשפל גדול? החבר יבאר למלך בעזרת משל הזרע הנרקב באדמה שיש מהלך אלוהי בו אנו בטוחים, ואפילו השפלות היא חלק ממהלך זה.
היום נלמד שהפילוסופים חשבו שנפגשים עם ה' רק על ידי השכל, וממילא השקיעו את כל כוחם, ואפילו הכוחות הגשמיים כדי להגיע להשגות שכליות. לעומת זאת, אנו יודעים שהמפגש עם ה' צריך להיות עם כל כוחות החיים ולכן אין לנו לדכא את כוחות החיים אלא לשכללם ולפתחם.
למדנו ששם הויה נובע מתוך המפגש הבלתי אמצעי של עם ישראל עם דבר ה'. מדבר זה ניתן ללמוד שהתורה מתאימה לכל כוחות החיים ולא רק לשכל, שהרי כל כוחות הנפש נפגשו עם דבר ה'. מתוך כך מבין המלך כיצד חי אברהם אבינו חיים של מסירות נפש לדברי הקב"ה, לעומת פילוסופים שאצלם ההבנה היא בעיקר בשכל אך לא באה לידי ביטוי בשאר תחומי החיים.
בתורה אנו רואים שפרעה מכיר בשם אלוהים אך כופר בשם הויה. דבר זה נובע מהחילוק שבין שתי השמות. שם 'אלוהים' נובע משורש 'איל' והכוונה לכוח. שם זה מבטא את ההופעה דרך כוחות הטבע – בטבע אנו מבחינים בחוקים מוגדרים הנובעים משם אלוהים. לעומת זאת, בשם הויה אנו מדברים על גילוי שונה ומיוחד של ה' במציאות איתו פרעה לא יכל להיפגש – גילוי זה מופיע על ידי הנבואה.
בתחילת היום נלמד על ההבדל בין חטאי עם ישראל בימי ירבעם לימי אחאב. לאחר מכן ריה"ל מביא את משל השמש; השמש היא אחת, אך קרניה מופיעות בכל מקום בצורה שונה, כפי מידתו של אותו מקום. לפי זה נבין את החילוק בין שם הויה לשם אלוהים.
החבר מבאר את ההבדל בין הפילוסוף שמחפש ידיעות והגדרות, לבין אנשי הדת שעסוקים בדרך חיים. עם זאת, ריה"ל מעיר שאל לנו לטעות בהשוואה לשאר הדתות – לנו יש את דבר ה' איתו נפגשנו וממילא אפילו בזמן ירבעם שהיו עובדי עבודה זרה בישראל – עדין הודו באלוהי ישראל. לעומת זאת הנצרות והאיסלאם שינו את כיוון התפילה והמצוות והתרחקו ממנו מרחק רב.