דווקא בימינו, כאשר הוויכוח על זכויות הפרט מתרומם לטונים גבוהים, אנחנו יכולים להבין טוב יותר את דברי רבי חיים ויטאל שהגאולה תלויה בלימוד החוכמה הפנימית.
מעלתה של הדרשה כלימוד תורה ברבים * חכמים הקפידו על מי שלא בא לדרשת השבת והתירו לעבור במים ביום הכיפורים בשביל לשמוע את הדרשה * האיסור לקבוע סעודה בזמן הדרשה * גם תלמידי חכמים גדולים צריכים להשתתף בדרשה * גם בימינו צריכה כל קהילה להתאמץ לקיים שיעור חשוב בכל שבת.
הזמן האיכותי שמעניקים לנו החגים והשבתות ללימוד התורה יוצר את האפשרות לחיות חיי מעשה המשולבים בתורה ולא להיאלץ לבחור בין השניים , הלימוד בשבתות צריך להיות מעמיק ומרומם יותר מקביעת העיתים המצומצמת בימות החול , כשנמנעים מללמוד בשבת הדעת מצטמצמת ונולדות חששות המביאים לידי מחלוקות.
השיח שמנהל הרב אליעזר מלמד עם מנהיגים רפורמיים אינו הודאה לדרכם, והוא מתאפשר בגלל ירידת קרנם בדור האחרון , הטענות נגד פסיקותיו המקלות עוצמות עיניים בפני מציאות חברתית משתנה, שפוסקים נהגו תמיד לתת לה משקל , הבה נניח לדרך החרמות, ונחבק תלמיד חכם שכתב סדרת ספרי הלכה מהחשובים בדורנו
הביטוי התלמודי "תורה מגנא ומצלא" הפך בשבועות האחרונים לתירוץ האולטימטיבי להפקרות בריאותית. עיון בסוגיה ובהנהגות האמוראים מגלה שאיש מהם לא העלה על הדעת משמעות כמו זו שמייחסים לה היום.
א. פתיחה.
ב. דרכי לימוד גמרא.
ג. לימוד אמונה ועניינה של ישיבה.
ד. אהבת תורה.
ה. ענייני ציבור - הפגנות, בחירות מוניציפליות וכלליות.
ו. בירור בענייני צבא וישיבה.
א - שייכות הנשים לתורה. ב - מצוות תלמוד תורה לנשים. ג - תוכן ברכות התורה ושייכותן לנשים. ד - ערכה של ברכת התורה. ה - האם חיוב הברכה מהתורה, ודין ברכת "אהבת עולם". ו - לפני איזה לימוד צריך לברך. ז - ברכת התורה לכל היום.
לצד השמחה הגדולה על החגיגות הנרחבות לסיום הש"ס הבבלי, אסור לנו לשכוח שבשני סדרים מתוכם כמעט לא נגענו – זרעים וטהרות. עלינו להוביל מהפיכה שתכניס עוד חלקים מהש"ס לסדר הלימוד, כדי שבעוד שבע שנים נוכל לחגוג סיום של כל חלקי התורה שבעל פה