הגדרת קרן – כוונה להזיק או משונה

ב"ק דף טו ע"ב

סקירת הגמרות מהן עולה לכאורה סתירה אם הגדרת קרן היא "משונה" או "כוונתו להזיק". הרמב"ם והתוס' נחלקו אם נחש שהכיש ברשות הרבים חייב, ולכאורה נחלקו מהי הגדרת קרן. יישובו של אבי העזרי את הסוגיות הסותרות. תליית ההגדרה במחלוקת אם חצי נזק הוא קנס או ממון.

חצי נזק – קנס או ממון

ב"ק דף טו

מהו שורש מחלוקת האמוראים אם חצי נזק הינו קנס או ממון – מחלוקת במציאות אם שוורים בני שימור או מחלוקת בהגדרתם ההלכתית או שמא ברמת האחריות המוטלת על האדם. הבנת שיטת הרא"ש שלכאורה תולה במחלוקתם את השאלה אם הנזק בכלבא דאכל אמרי נחשב קרן או שן.

פחת נבילה וטורח נבילה

ב"ק י ע"ב – יא ע"א

למה בפחת נבילה לא מחייבים את המזיק מטעם "קרנא דתורך קבירא ביה"? תירוץ התוס' והראב"ד. האם פוטרים את המזיק במקרה שהניזק יכול היה למנוע את הנזק. חקירת האפיקי ים אם המזיק חייב רק את ההפרש בין בהמה לנבילה או שחייב הכל והנבילה נחשבת לפירעון. קודם שנודע לניזק – האם הפחת למזיק משום שהנבילה שלו או משום שהפחת נגרם מחמתו?

משמעות ארבע האבות לאחר הצד השווה

ב"ק ה ע"א – ו ע"ב

ב"ק ה ע"א – ו ע"ב

יסוד החיוב בממון המזיק

הקדמה למסכת ב"ק

חקירת האחרונים אם החיוב מטעם פשיעה בשמירה או מטעם בעלות ואחריות. מדוע המפקיר שורו לאחר שבח פטור? מחלוקת ר' שמעון שקופ והגרש"ז אוירבך. כשלא ידוע אם המזיק פשע – על מי חובת הראיה?

מקור האיסור להזיק

הקדמה למסכת ב"ק

האם יש איסור להזיק או שהתורה רק חייבה לשלם על הנזק? באיזה איסור עובר המזיק? הראשונים והאחרונים חיפשו מקורות שונים לכך.

הפורץ גדר בפני בהמת חברו

בבא קמא נה ע"ב-נו ע"ב

הפורץ גדר בפני בהמת חברו, פרצוה \ הוציאוה ליסטים ויצאה והזיקה – שיטת הרמב"ם

כי תצא אש

פנימיות ההלכה בדין נזקי אש

חיוב אש משום חציו, כאדם המזיק, או משום ממונו, כשור המזיק, או שילוב שני המרכיבים – רומז לאש שבאיש ואשה והשכינה שביניהם, והמושגים בכח ובפועל, מהות ומציאות. כן מוסברת האש הרעה והאש הטובה והיסודות השונים בתוך האש.

שני קדרים

ב"ק דף לא

ב"ק דף לא

יסודות וגדרי החיוב בבור

ב"ק דפים כח-כט, מט ע"ב-נג ע"א

במה נחלקו רבי עקיבא ורבי ישמעאל לגבי מפקיר רשותו ולא בורו, ובמה נחלקו רב ושמואל במניח אבנו ברשות הרבים בלי להפקירה? ביאור המחלוקת בין רב לשמואל אם חייבים גם על חבטה או רק על הבל. חקירת הקהלות יעקב אם לאש המונחת בבור יש דין שור או אש – האם ההגדרה היא אינו הוך או אינו מזיק באופן פעיל? חקירת האחרונים אם החיוב בבור הוא מדין אדם המזיק על כך שגרם להתקיל חברו או מדין נזקי ממון.

עביד איניש דינא לנפשיה

ב"ק דפים כז ע"ב – כח ע"א

האם יש לאדם זכות להגנה עצמית או שכל דין ודברים בין אדם לחברו צריך להיעשות על ידי בית דין? האם זהו ספק ממוני או ספק איסורי? מה הדין כשאין לו ראיות? והאם מועיל לחטוף שלא בפני עדים וכך יהיה לו מיגו?

עביד איניש דיניה לנפשיה - כיצד ומתי?

הסבר דברי הטור שאומר שאע"פ שאדם לא יכול לדון מידי הוא יכול לתפוס מבעל הדין השני אם הוא חושב שזה מוצדק, ע"פ ההסבר ש'עביד איניש' זה הרחבה של הלכות דיינים. ביאור דברי הרמב"ם והשו"ע שסוברים שאע"פ שעביד איניש עדיין אסור להכות אדם בשביל כך אלא אם כן יש כאן 'לאפרושי מאיסורא'.

מתי חייב הניזק לשלם פחת הנבילה ומתי לא?

הסבר החקירה האם זה שהניזק מקבל את הנבילה זה בתור חלק מהתשלום של הנזק או שהנבילה תמיד הייתה שייכת לניזק ולכן הוא קיבל אותה.

אדם מועד לעולם

דף כו ע"א

מחלוקת תוס', רמב"ן וריב"א אם אדם חייב אף באונסים גמורים ועיון בסייגי הרמב"ן אימתי בכל זאת פטור (מתעסק ברשות, ניזק פשע ועוד). שיטת הרמב"ם שמצד אחד מחייב באונסים ומאידך פוטר בשליבה שנפלה.

חזקת שור מועד ושאר חזקות – ב' או ג' פעמים

דפים כג ע"ב – כד ע"א

מחלוקת רבי ורשב"ג אם חזקה נעשית בשתי פעמים או בשלוש, והבנת הכרעת הגמרא להלכה אימתי פעמיים ואימתי שלוש. האם רבי מודה בשור המועד ומדוע. יישוב והבנת חילוק התוס' בין דיני ממונות לאיסורים. ביאור מחלוקת רבא ואביי לפי הסברי הראשונים השונים.

חזקת שור מועד – מהות החזקה

דפים כג ע"ב – כד ע"א

האם מהות החזקה היא גילוי טבע השור או שהנגיחות מרגילות ויוצרות לו טבע ליגח? התבוננות מתוך מחלוקת המהר"ם ורבנו פרץ לגבי אמירת "משיב הרוח" תשעים פעמים ברצף. ותירוץ הקשיים בדבריהם על פי הקהלות יעקב, הראי"ה קוק ועוד. נפקותות מהחקירה.

אשו משום חיציו או משום ממונו

דפים כב ע"א – כג ע"א

ביאור מחלוקת האמוראים אם אפשר לחייב על אש מטעם ממונו, לפי שיטת רש"י המצריך בעלות על הגחלת ולתוס' שאינו מצריך. האם החידוש שאשו משום חיציו הוא הרחבת אחריות האדם בדיני ממונות או התייחסות הלכתית גורפת בכל התחומים כגון הלכות שחיטה ודיני רוצח.

דין נהנה

דפים כ ע"א – כא ע"א

בירור האם החיוב בזה נהנה וזה חסר הוא תמורה על ההנאה או תשלום על נזק חברו, והבנת החילוק מדוע ב'לא חסר' פטור. ומתוך כך עיון במחלוקות לגבי גובה התשלום כשההנאה מרובה וההפסד מועט, אופן התשלום מעידית או זיבורית והאם כופים לכתחילה. מחלוקת הראשונים בזה לא נהנה וזה חסר והבנת טעמיהם. חילוק הקצות בין דין נהנה לדין משתרשי.

פטור שן ורגל ברשות הרבים

דפים יט ע"א – כ ע"א

האם הפטור ברשות הרבים נובע ותלוי בסברא או שזו גזירת כתוב. סקירת הסוגיות מהן משמע שזו סברא לעומת הסוגיות מהן עולה שזו גזירת כתוב, ויישוב הרי"ף מהן. האם הסברא לפטור היא מצד אונס המזיק או מצד הניזק שפשע?

הקושר דליל לתרנגול חברו

דף יט ע"ב

מחלוקת רש"י ותוס' אם הקושר דליל לתרנגול והזיק בצרורות חייב מדין אש. מתי כח אחר המעורב בו מבטל את מעשה הראשון ופוטרו ומתי עדיין חייב מטעם אש? דברי החזון איש שגזירת מלך היא שבכל נזקי רגל אין לחייב גם מטעם אש. המכשיר נזק על ידי בהמת חברו נכנס תחת הבעלים.