תוך הפניית עורף למשפט התורה, גיבשו במרוצת השנים המשפטנים בישראל תפיסות משפטיות שפוגעות בצביונה המיוחד של מדינת ישראל כמדינה יהודית , סדרת פסקי דין של בג"ץ פתחה את שערי המדינה לגויים רבים, ומנעה ממנה לסלק מסתננים , בית המשפט תוקע בשיטתיות מקלות בגלגלי ההתיישבות היהודית, ומגלה סלחנות להשתלטות ערבית , גם בעניינים הלכתיים, כמו שבת, צניעות, בתי דין וכשרות, גילה בג"ץ חד־צדדיות , כדי לאפשר למדינת ישראל לממש את יעדיה נדרש שינוי עומק במערכת המשפט .
יש כאלה שהמשיח מבחינתם הוא בניין בית המקדש, יש החולמים על תקופת הפנסיה, אחרים מחכים שיבריאו מהמחלה, שיהיה שלום בינינו לבין הערבים, ויותר מכול – שנבחרת ישראל תעלה למונדיאל. לכל החלומות הללו יש מכנה משותף אחד: הציפייה לרגע שבו לא תהיינה עוד בעיות. זו ציפייה לא נכונה
בזמן טיול הולכים כמובן ממקום למקום, ומדי פעם רוצים לאכול – תוך כדי ההליכה או כשעושים
הפסקה. האם מותר להתחיל לאכול במקום אחד ולהמשיך במקום אחר? מתי מברכים על שתייה
– האם מספיק לברך פעם אחת בהתחלה או שצריך לברך ברכה חדשה על כל שתייה ושתייה?
ומה לגבי ברכה אחרונה?
העיסוק בתקשורת כרוך כמעט בהכרח בפרסום מידע שאסור על פי הכללים היבשים של הלכות לשון הרע , אף על פי כן, במדינה דמוקרטית הוכח תפקידה כחיוני לשמירת טוהר המידות של נבחרי הציבור ולחיזוק שלטון העם , לכן, נראה שקיומה של תקשורת חופשית הוא מותר ואף בגדר מצווה, הן מצד התועלת שבו והן מצד ההסכמה הכללית של העם לגביו.
מקומם של תפילה ולימוד תורה, בניית מערכות היחסים בתוך הבית, ההתמודדות מול המסכים והלחץ החברתי, ולבסוף גם הידע לא לקחת סיכונים מיותרים. החופש הגדול מציב לא מעט אתגרים בפני הנוער, וגם בפני הוריהם.
אחד חוזר בשאלה, אחד מורשע בפלילים, איך אפשר לסמוך על רבנים?
קטע מיוחד במינו מתוך שיחת מוצאי שבת של הרב זלמן מלמד בה הרב קורא לנו: 'לא להיות פתי' ולהאמין באדם בצורה אבסולוטית
הרב ממשיך לבאר ש - 'קיצוניות היא חיצוניות' ועד כמה עלינו לברר כל דבר ולקבל את האמת ולא לעשות שטויות.
השיחה היא לפרשת קרח והתייחסה באופן עקרוני לתופעה, ולא לדמות ספציפית כזו או אחרת.
יש הבדל בין מי שעוסק בפיתוח העולם הגשמי מתוך מניע אידיאלי ובין מי שעושה כן ממניעים אחרים. ככל שהאדם יתעלה מבחינה מוסרית, כך המניע שלו בפיתוח המדע והטכנולוגיה יתעלה גם כן ויהיה לשם שמיים, כלומר לשם תיקון ושכלול העולם הגשמי כחלק מהתעלות והתקדשות העולם
הלכות ברכה אחרונה – האם מברכים על שתייה בקשית, שתיית קפה ואכילת גבינה או גלידה * בהמשך לטור הקודם: בעקבות התאונה המחרידה ראוי לעסוק בתפילת הדרך, אך כמובן לא במקום התחזקות בנהיגה זהירה * הנוהג במהירות מופרזת, או תוך הסחת דעת, עובר על איסור בלי קשר לשאלה אם גרם לתאונה * מי שאינו שומר על כללי הנהיגה, גם אם לא פגע באיש, הוא שותף ליצירת נורמה שלילית מסוכנת בכבישים * רצוי לכל נהג להתפלל גם שנהיגתו תהיה מתוך נחת והתחשבות באחרים
בהלכה היומית באתר נצח ישראל העלה הבוקר הרב רצון ערוסי, רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, תשובה לשאלה שנשאל על תאונות הדרכים המחרידות והקטלניות, האם הם הן 'מכה מהשמים'? האם מדובר ב'חוסר מזל'?
כאשר חווים אסונות לאומיים כמו התאונה הקשה שאירעה השבוע, צריך להתעורר ולהתבונן במשמעות הדברים , עלינו להתחזק בהקפדה על הלכות תפילת הדרך ובאמירתה בכוונה ,תפילת הדרך נאמרת בלשון רבים, כדי שמי שיוצא לדרך ישתף עצמו עם הציבור, אין חובה להוסיף בימינו "תאונות דרכים" לנוסח התפילה, אך מי שחפץ רשאי להוסיף , ספק האם בנסיעה עירונית ארוכה יש לברך, ולכן יאמר בלא שם ה' , בימינו נכון לומר את תפילת הדרך כשנכנסים לרכב, לפני תחילת הנסיעה