בית המדרש

העמק דבר פרשת בשלח חלק א'

מדוע התורה מזכירה את מרים בשירת הים רק בתור אחות אהרון ולא בתור אחות משה? חידוש הנצי"ב שגם הנשים שרו שיר אחרי קריעת י"ס, אך לא הוזכר בתורה מכיוון שלא היה ברוח הקודש. מדוע משה רבנו נצרך להסיע את עמ"י מים סוף? חידושו של הנצי"ב שעמ"י לא התלונן במרה על חסרון המים. ורק לאחר שרצו לשתות מים לתענוג אזי חלק מו העם התלוננו על העתיד התרופה לחסרון מתיקות המים היתה קיימת כבר אל משה רבנו לא ראה אותה. מדוע נסמך פתרון מרירות המים לכך שהקב"ה שם לעמ"י חוק ומשפט ונסהו?

הרב חיים כץ | י' שבט תשפ"ג

העמק דבר פרשת בשלח חלק ב'

באורו של הנצי"ב למילים " לקול ה " "והישר בעיניו תעשה". והאזנת למצוותיו -אלו סייגים מלשון אזנים. הלימוד ממרה ומאילים שדרכה של תורה: בתחילה פת במלח תאכל, אך האיש הזוכה למעלת התורה זוכה בסוף להתפרנס ברווח ובכבוד. המן ניתן באלוש וז"ש הכתוב "בין אילים ובין סיני". באורו של הנצי"ב מה הגורם להבדל בתלונות בין מרה לבין אלוש, שבמרה התלוננו רק חלק מן העם ורק על משה רבנו, לביו אלוש שהתלוננו כל עמ"י וגם על אהרון.

הרב חיים כץ | י"א שבט תשפ"ג

קריעת ים סוף - בזכות הביטחון בה'

שיחה לפרשת בשלח

במדרש ובפרשנים מחפשים מהי הזכות שגרמה לקריעת ים סוף ולא לשאר הניסים והמכות מכיוון שכל המכות כלולות בהבטחת ה' לאברהם 'ידוע תדע', ואילו הנהגתו של ה' בדרך כלל היא ללא ניסים | הביטחון המוחלט בכך ש'אין עוד מלבדו' מבטלת מהאדם דינים ומונעת מזיקים, ובזכות הביטחון של עם ישראל נבקע הים.

הרב חיים כץ | ט' שבט תשפ"ג

העמק דבר פרשת בא חלק ב'

באור המילים "בכור פרעה" ו"בכור השפחה", לבכור יש כח רוחני יותר חזק נאשר לאדם שאנו בכור, הקושי בפסוק "והייתה צעקה גדולה במצריים אשר כמוהו לא נהייתה וכמוהו לא תוסיף" שערבב לשון זכר ולשון נקבה, ישוב הנצי"ב לשאלה הזו. הסבר הנצי"ב שלעמ"י יש מעלה כ"כ גדולה לעמת הגויים, שגם אנשים שמצד עצמם לא היו ראויים לצאת ממצריים, נצלו בכדי שיהיו צוותא( מלשון חברה) לצדיקים. והנקודה הזאת באה לידי ביטוי בכך שהכלבים שתקו בזמן מכת בכורות. חידושו של הנצי"ב שרק החשובים בעמ"י נצטוו לא לצאת מבתיהם ולא כל העם , החידוש הזה נובע מן הגמרא בזבחים שדרשה, שמשה רבנו אמר לפרעה "וירדו כל עבדיך" ולא פרעה בעצמו מפני כבוד המלכות. הנצי"ב חוזר לפרש לפי הפשט שכל גדולי המדינה יתחננו לפני משה רבנו שיצאו כבר ממצריים, הסבר הנצי"ב על מה באה חורי האף של משה רבנו ולפי"ז ביאור מה הקשר בי הפרשה הזו לבין הפרשה הבאה הסמוכה אליה. ( פרשה הכוונה הקטע הבא בפרשתנו)

הרב חיים כץ | ד שבט תשפ"ג

העמק דבר פרשת בא חלק א'

באור המילה "כלה" , פרעה יכנע לחלוטין מפני ה" אחר מכת בכורות,. חידוש הנצי"ב שהבקשה שעמ"י ישאיל מהמצרים כלי כסף וכלי זהב צריכה להישאר בשקט. מהי הסיבה לכך שבפרשתנו לא הוזכרו "שמלות" ואילו בפרשת שמות כן הוזכרו "שמלות? שאלה נוספת מהו הסיבה לשינוי שכאו הוזכרו הגברים ואילו בפרשת שמות לא הוזכרו הגברים? שאלה3 מדוע כאן הוזכרה "רעותה" ואילו בפרשת שמות הוזכר " שכנתה וגרת ביתה"? משה רבנו אהוב ומכובד בעיני עבדי פרעה והעם המצרי, ההודעה שהולכת להיות מכת בכורות לא נאמרה סמוך לביצוע, מי יצא להכות בכורי מצריים הקב"ה או המשחית? ישוב הסתירה בפסוקים בהקשר הנ"ל!

הרב חיים כץ | ג שבט תשפ"ג

העמק דבר פרשת וארא חלק ב'

ביאור הנצי"ב ל4 לשונות גאולה שהן היו 4 שלבים הגאלת עמ"י. 1. במכת ערוב (והוצאתי) 2. במכת ברד(והצלתי)עמ"י הפסיקו לעבוד לחלוטין, 3. במכת בכורות ו4. במתן תורה. מדוע דווקא 4 כוסות ולא בשר או פת ? (שאלת ה"מרדכי") מדוע התורה הזכירה כאן רק "בזרוע נטויה ולא גם ב"יד חזקה" ביאור המדרש בשלח, כוס החמישית כנגד" וידעתם כי אני ה" ולכן הנה רק רשות מכיוון שלא כל עמ"י זוכה למדרגה הזו. חידוש הנצי"ב למילים בהגדת פסח" וכל המרבה לספר בייאת מצרים הרי"ז משובח" שאם אדם מרבה לספר ביציאת מצריים זה מראה על כך שהאדם הזה משובח.

הרב חיים כץ | כו טבת תשפ"ג

העמק דבר פרשת וארא חלק א'

*"וגם אני שמעתי" - ביאור המילה "אני". *הרצון שמכאן והילך משה ידבר לבדו לעמ"י אך גם לכך סירב משה רבנו. *ביאור הנצי"ב לשאלה מדוע מסדר הפרשיות הפסיק דווקא כאן את פרשת שמות. *הבדל בין שם אלוקים לשם הויה. *כל מציאות העולם מושגחת.

הרב חיים כץ | כה טבת תשפ"ג

כתיבה בשמאל

שבת קג.

האם כתיבה בשמאל נחשבת לכתיבה בשינוי או שהיא לא נחשבת לכתיבה? | היד החזקה לעניין הנחת תפילין היא היד בה כותבים | מהמרדכי על פי דברי רש"י בהסבר ר' נתן במנחות ניתן להוכיח שכתיבה בשמאל לא נחשבת לכתיבה.

הרב חיים כץ | כ"ד טבת תשפ"ג

העמק דבר פרשת שמות חלק ב'

באור המילה "חדש" היה צ"ל אחר, באור המילה "ידע". מה הסיבה שגרמה לפרעה לשעבד את בנ"י מצד פרעה, לאור הנחת היסוד שהנצי"ב הניח לעיל(נאמר בשיעור של אתמול) שעמ"י התקרב למצרים ורצה להדמות להם שואל הנצי"ב מה היה החשש של פרעה שעמ"י ילחם במצריים. באור המילה "עם" ומדוע נכתבה. החשש של פרעה שעמ"י ינצל זמן מלחמה של המצרים נגד עם אחר ואז ילחם באנשי החיל שנשארו במצריים יבוזום ויעלו מן ארץ מצריים. 2 באורים למילים "שרי מיסים". ג הדברים שהמצרים חששו מכך שיקרו לעמ"י , ד" סיבב את הדברים שדווקא ע"י מעשי המצריים הם יקרו. חידושו של הנצי"ב שהיו שני סוגי עבודות פרך 1 לחשובים שבבנ"י ו1 לשאר עמ"י . שלב ב בתכנוני פרעה: המעטת הנפשות אצל בנ"י. הסבר הנצי"ב שע"פ הפשט שפרה ופועה היו המילדות הראשיות אצל בנ"י אך לא היחידות, והדרש שרש"י מביאו יצא מכך שכתוב פעמים "ויאמר".

הרב חיים כץ | י"ט טבת תשפ"ג

העמק דבר פרשת שמות חלק א'

ספר שמות הנו המשך ישיר של ספר בראשית, באור המילים "בני ישראל" האם הכוונה לאומה הישראלית, או לבני יעקב אבינו? באור דברי חז"ל במדרש שיצחק נקרא ישראל והבנת הפסוק ע"פ דברי חז"ל. באורו של הנצי"ב מדוע דווקא כאן נקרא יצחק בשם ישראל (ע"פ דברי חז"ל הנזכרים לעיל) , באורו של הנצי"ב מדוע התורה מזכירה את שהות יוסף במצריים לא בסמיכות לשאר בני יעקב, (2 סוגי הנהגה 1 בא"י ו1 במצריים), באור המילים "וישרצו ויעצמו במאוד מאוד", הבחנה בין הביטוי "במאוד מאוד" המוזכר בפרשתנו לבין הביטוי "מאוד מאוד" המוזכר בפרשת המרגלים. באור המילה "אותם" האם זו כל ארץ מצריים או רק ארץ גושן, ויסוד הנלמד בידי הנצי"ב מכאן ש"אם היהודים לא נבדלים בעצמם מבין הגויים, הגויים מבדילים אותם, וזו הסיבה ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם".

הרב חיים כץ | י"ח טבת תשפ"ג

העמק דבר פרשת ויחי חלק ב'

ההבדל בין חרון אף לבין עברה, וזה ההבדל בין "באפם" לבין "ברצונם" יעקב אבינו אומר ששמעון ולוי בחרון אפם יכולים להגיע עד כדי הריגת אדם ובזמן שנח אפם אך עברתם עדיין שמורה בלבבם יכולים לעקר שור. הפתרון לכך הנו שיהיו מעטים עם אופי כזה בישראל. יעקב מגלה לנו שתי תכונות הנמצאות ביהודה גבור וראוי להנהגה, מדוע יעקב ממשיל את יהודה דווקא לאריה, על מי נאמרה הנבואה האמורה בפסוק , פרוש הפסוק "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו" כח חכמת התורה שביהודה מופיע גם בזמן משכן שילה,. אפשר לקשור ביהודה את העייר לגפן, עקב עוביה, ובמיץ היוצא מן הענבים בזמן שהנם עדיין בוסר כבסו את הבגדים.

הרב חיים כץ | י"ב טבת תשפ"ג

העמק דבר פרשת ויחי חלק א'

ההבדל בין "אל בניו" ל לבניו, שני פירושים למילה "האספו", הסבר מדוע רש"י וכן הגמרא למדו שיעקב אבינו בקש לגלות את הקץ מהמילים "ואגידה לכם" ולא מהמילים "באחרית הימים". לראובן היה מגיע "יתר שאת" ו"יתר עז" כנגד "כחי" ו"ראשית אוני" אך הפסיד זאת עקב מעשה בלהה. חידוש הנצי"ב שמי שלא יכול לשמור על כבודו עדיף שלא יגיע לכבוד. "שמעון ולוי אחים" הסבר הנצי"ב שיש להם תכונות דומות יותר מאשר לשאר בני יעקב וכן כתוב "אחים".

הרב חיים כץ | י"א טבת תשפ"ג

בין עשרה בטבת לפרשת ויגש

גזירת הריגת עשרת הרוגי מלכות נגזרה בעקבות מכירת יסף, אך הקטרוג החל רק בימי מלכות רומי: בגלל שנאת החינם, או בגלל שעשיו (אבי רומי) היה מכבד הורים | צום עשרה בטבת נסמך תמיד לפרשת ויגש מכיוון שאירעו בו מכירת יוסף, פטירת אברהם אבינו ומכירת הבכורה , וגם מכיוון שבתאריך זה החלה הגלות, ובפרשה יעקב גולה למצרים | כאשר חוייבנו לתרגם את התורה ליוונית נפגעה העצמיות שלנו כ'עם לבדד ישכון'.

הרב חיים כץ | י"ט כסלו תשפ"ג

העמק דבר פרשת ויגש חלק ב'

תשובת הנצי"ב בעקבות הרמב"ן לשאלה מדוע יוסף לא שלח לאביו להודיע שהנו חי וקים, מדוע דווקא כעת יוסף לא מתאפק ומגלה לאחיו את זהותו, הסבר התוכחה לאחים במילים "העוד אבי חי"?. הסבר הנצי"ב שדברי יוסף לאחים " אשר מכרתם אותי הנה" אמר לאחים בלחש בלי שאף אחד ישמע מבלעדיהם. ההבדל בין עצבון ל חרי ועפי"ז הסבר הפסוק "ועתה אל תעצבו ואל יחר בעינכם כי מכרתם אותי הנה" מתיחס לשתי כיתות שישנם באחים לגבי היחס למעשה המכירה.

הרב חיים כץ | ה' טבת תשפ"ג

העמק דבר פרשת ויגש חלק א'

כל עליית ראשון יהודה מדבר באזני יוסף בלחש בלי שאף אחד ישמע, פרוש המילה "דבר" שנראית כמיותרת ח"ו מה הכוונה אח "קטן " הרי בנימין אינו קטן? ההבדל בין נותר לבין נשאר, והשינוי בין דברי יעקב שאמר "והוא לבדו נשאר" לבין דברי יהודה שאמר "ויותר הוא לבדו לאמו". מדוע יהודה אומר "ואביו" ולא ואבינו. שינוי בדעת יוסף בפרשת מקץ שבהחלה רצה שבנימין יבוא לתמיד ואח"כ שינה את דעתו ואמר ש עכ"פ ירד עמם כעת וא"כ יש חשש שכל מעשה הגביע אינו אלא ערמה.

הרב חיים כץ | ד' טבת תשפ"ג

העמק דבר פרשת וישב חלק ב'

חילוק בין סיבת שנאת בני בלהה וזילפה ליוסף לבין הסיבה ששנאוהו בני לאה, דיוק הנצי"ב מדברי הפסוקים, שגם על עצם המחשבה של יוסף הצדיק לספר את החלום לאחיו שנאוהו יותר, ההבדל בתגובת האחים בין החלום הראשון לחלום השני, דברי יוסף בחלומו שהאחים יעשוגם השתדלות למצוא חן בעיניו, ההבדל בין מלך למושל, לימוד מהמילה "את" ביחס למכירת יוסף, הסבר הנצי"ב לשאלה כיצד הגיעו האחים למעשה מכירת יוסף, חידוש הרמב"ם למשנה "עת לעשות ל ה' הפרו תורתך".

הרב חיים כץ | כ"א כסלו תשפ"ג

העמק דבר פרשת וישב חלק א'

מה יעקוב חיפש בישבית א"י הרי ויתר לעשיו על א"י מפני גזרת בין הבתרים, פרוש המילה "נער" אליבא דהנצי"ב, ההבדל בין הוצאת דיבה לבין הבאת דיבה, מהן הסיבות שבגללם אהב ישראל את יוסף מכל שאר האחים , באור המילה "פסים".

הרב חיים כץ | כ' כסלו תשפ"ג

'הדלקה עושה מצוה' על פי 'אישו משום חיציו'

מסכת שבת כב:- כג.

מחלוקת הרמב"ם והטור בטעמו של דין 'הדליקה בפנים והוציאה לא עשה כלום' מתבארת על פי מחלוקת הראשונים בטעמו של דין 'אישו משום חיציו'; האם נחשב שהמדליק את האש יוצר הדלקה בכל שניה מחדש, או שלא.

הרב חיים כץ | י"ט כסלו תשפ"ג

ה'ריתחא דאורייתא' של הרב מרדכי שטרנברג

מחלוקת הרמב"ם והטור בטעמו של דין 'הדליקה בפנים והוציאה לא עשה כלום' מתבארת על פי מחלוקת הראשונים בטעמו של דין 'אישו משום חיציו'; האם נחשב שהמדליק את האש יוצר הדלקה בכל שניה מחדש, או שלא.

הרב חיים כץ | י"ט כסלו תשפ"ג

העמק דבר פרשת וישלח חלק ב'

פרוש המילה "והתחתנו אתנו" שתתחברו עם אנשי הארץ ע"י ולא תהיו נבדלים, בני יעקב מעולם לא הסכימו להצעת שכם , ההבדל בין תגובת השבטים לבקשת חמור לבין בקשת שכם, שכם מל א"ע לפני שהציע לאנשי העיר . לא כל אנשי שכם נמולו אלא רק המכובדים שבעיר ושכם ואנשי ביתו.

הרב חיים כץ | י"ד כסלו תשפ"ג