בית המדרש

קבלת מלכותו ותקיעת השופר

הרבה עבדים יש בעולם, אשרינו שאנו זוכים לקבל על עצמנו את מלכותו של מלך מלכי המלכים בראש השנה , שני סוגי קולות ישנם לשופר - תקיעה ותרועה. התקיעה, שהיא קול פשוט ואחיד, מבטאת שמחה ויציבות, ואילו התרועה, שהיא קול שבור וקטוע, רומזת לשיברון ולחרדה, חכמים תיקנו תקיעה לפני ואחרי התרועה כדי לרמוז שלמרות החרדה אנו מאמינים שמטרת יום הדין היא לתקן את מעשינו ולהיטיב לנו באחריתנו.

הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ג

שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך

לימוד מדעים הוא חובה הן מצד העמקת הבנת התורה והן מצד היכולת להתפרנס , ככל שיש בישראל יותר מדענים דגולים, וככל שאותם מדענים יותר יראי שמיים, מתקדש על ידם יותר שם שמיים בעיני העמים , כיום, החלטה למנוע מילדים ללמוד מדעים כמקובל גוזרת על רבים מהם עוני ועומדת בסתירה למצוות התורה שנועדו לעזור לעני ולהעמידו על רגליו.

הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ג

ברכות הראייה על נופים ובעלי חיים

ברכת הראייה נתקנה על ראייה אחת לשלושים יום, מכיוון שאצל רוב בני האדם מתחדשת ההתפעלות בפרק זמן שכזה , הרואה מספר סוגי נופים מרהיבים באותו יום, מברך על כל אחד בנפרד , ראוי שמנהלי גני חיות יציבו שלטים המורים לציבור אילו ברכות יש לברך בראיית חיות מסוימות.

הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ב

המצווה שבה מותר לבחון את ה'

נתינת מעשר כספים היא מפתח לעשירות ,מי שנתן מעשר ולא זכה לעשירות, התברר שהפריש שלא כהלכה , את כספי המעשר יש להפנות למוסדות או למטרות שעולים בקנה אחד עם עולם הערכים של התורם, הפרשת המעשר מחנכת את האדם להתנהלות כלכלית נכונה, וממילא שורה ברכה בעסקיו.

הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ב

הכשלת החינוך בעוון המחלוקת

במסע המושבות נחשפו הרב קוק והרבנים שעמו לרמת החינוך התורני הירודה שם , הסיבה: התנגדות הקנאים לכל שילוב לימודי מדע, שמנעה הכשרת מורים ראויים ביראת שמיים ובשאר חוכמות שיתוקצבו על ידי הברון , גם יוזמות של נדיבים נוספים להקמת בתי חולים ובתי ספר שייטיבו עם אוכלוסיית ירושלים הענייה טורפדו על ידי הקנאים ההם , אפילו יוזמות של רבנים חשובים כמו הרב הילדסהיימר והרב מוהליבר נדחו מחשש ל"טהרת המחנה"

הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ב

שמיטת כספים ופרוזבול

האם ההידור לתת הלוואה בסוף שנת השמיטה כדי לשמוט הוא הידור נכון , מה הפתרון להלוואות בסכום גבוה,האם הלוואת חלב וביצים נחשבת הלוואה לעניין שמיטה , צריך לשמור את שטר הפרוזבול עד אחר כניסת שנת תשפ"ג ולא יותר.

הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ב

דיני תשעה באב שנדחה ליום ראשון

דין מעוברות ומיניקות בתשעה באב נדחה - כדינן בשאר הצומות הקלים , אחרי השקיעה בשבת יש להימנע מאכילה ורחיצה, אך נהגו לחלוץ את הנעליים רק לאחר צאת השבת , במוצאי הצום פוקעים גם כל מנהגי האבלות של תשעת הימים , סיכה שאינה לשם תענוג, כגון וזלין לשפתיים סדוקות או משחה נגד עקיצות, מותרת בצום.

הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ב

הלכות תשעת הימים

מאבק המורים על שכרם מוצדק, אך הוא צריך להתמקד בשיפור תנאיהם של המורים הצעירים , מותר לבנות בתים בתשעת הימים, אך שיפוץ שמיועד לנוי או למותרות אסור , בכלל איסור שתיית יין כלול גם מיץ ענבים, אך שאר משקאות חריפים מותרים , בגדים ומצעים מלוכלכים של ילדים אינם בכלל האיסור ואין בכיבוס למענם צד של שמחה.

הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ב

מטרת לימוד תורה

צריך ללמוד את התרה מתוך מטרה להיטיב. מצוות התורה ומשמעותם. דרך נס - רק בדיעבד.

הרב אליעזר מלמד | כ"א תמוז תשפ"ב

דעת המקילים בגיור

קבלת מצוות היא הסכמה כללית של הגר שהוא מקבל על עצמו כעת להיכנס לכלל ישראל שמחויב בתורה ובמצוות ,גם בתקופת התלמוד מצינו שגרים לא היו מקפידים במצוות, ואף על פי כן קיבלו אותם , בדורנו, גם החשש מפני התבוללות נעשה שיקול חשוב בקבלת גרים.

הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ב

ביאור דעת המחמירים בגיור

האזכור הראשון לביטול גיור במקרה של אי־הקפדה במצוות מופיע בשו"ת בית יצחק לפני כמאה שנים , התחייבות לקיום מוחלט ומתמיד של כל פרטי המצוות אינה ריאלית, ולכן יש לפרש שכוונת המחמירים להתחייבות לאורח חיים דתי באופן כללי , בדעת המחמירים היה היגיון רב בתקופות שבהן ההקפדה הדתית הגדירה גם את הזהות הלאומית.

הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ב

תיקון חטא במרגלים בדורנו

חטאם של המרגלים היה נעוץ בהבנתם המוטעית שהאמונה מתגלה בנס, ואילו הטבע מנוכר לאמונה , החלוצים החילונים, למרות שהפסיקו לשמור מצוות שבין אדם למקום, פעלו מתוך אמונה לוהטת בעם ישראל ומורשתו, ובכך זכו לתקן את חטא המרגלים , איך אפשר ללכת לצבא, לעבודה ולאקדמיה ולהמשיך להתקדם מבחינה אמונית ותורנית? התשובה - לימוד תורה בשבת

הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ב

שתיקת המנהיגים ועונשה

יחד עם המתאוננים נענשו גם צדיקים מישראל שלא השכילו לעמוד בפרץ מול גילוי כפיות הטובה ולרומם את רוח העם , השתיקה של זקני ישראל הרחיבה את הסדק באמון של העם במשה ובאהרן, והביאה על ישראל את חטא המרגלים והעונש המר בעקבותיו , עוד לפני חטא המתאוננים, הסדק הראשון נוצר כשמשה דחה את השתלבותו של יתרו כגר בתוך עם ישראל

הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ב

רות המואבייה ומעלתם של הגרים

ברוב חסדה ומסירותה גאלה רות את כל הסובבים אותה: חטאו של אלימלך התמתק, נעמי שלא מיחתה בו זכתה להתנחם בבנה, ואף בועז זכה לממשיך דרכו , למרות הצטרפותם המאוחרת, הברית שנכרתה בהר סיני כללה גם את הגרים, במבט מעמיק, התורה שבכתב והנבואה שייכות יותר לסגולת ישראל, והתורה שבעל פה, המתחדשת כל העת, מתאימה לגרים

הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ב

הרבנות הראשית ושאלת הגיור

הרב אליעזר מלמד | איר תשפ"ב

הברכה בדרך הטבע בשביעית

במצב המתוקן בארץ ישראל אין נזקקים לניסים, שכן בזכות לימוד התורה והדרכתה את חיי המעשה - הקדושה מתגלה בדרך הטבע , כך גם בעניין השביעית: הדרך לצלוח מבחינה כלכלית שנה שבה לא עובדים את הקרקע נטועה בהדרכה טבעית־מעשית של התורה ,יסוד זה מתגלה בכל דרכי החיים, והוא שמכוון אותנו להשכיל ולהעמיק בכל המדעים והחוכמות

הרב אליעזר מלמד | איר תשפ"ב

המחלוקת על הגיור ועל היתר המכירה

בין המחלוקות בעניין היתר המכירה וגיור מסורתיים נמתחים קווי דמיון רבים , הבירור ההלכתי סביב שתי הסוגיות דומה במבנהו, אך מה שמאפיין את התפלגות המחנות הוא השקפת העולם ביחס לאחריות לכלל ישראל , בעיית ההתבוללות לא נכחה בסביבתו של מרן הרב קוק זצ"ל, אולם יש להעריך שאילו הכיר אותה לעומק היה נוטה להקל בגיור כפי שעשה בשביעית.

הרב אליעזר מלמד | איר תשפ"ב

משואה לפרייה ורבייה

זיכרון השואה צריך לעורר אותנו לעמוד מול כל אויבינו, ומתוך עלבונם של הנרצחים להמשיך ולשקוד על בניינה של מדינת ישראל ,מבחינה דמוגרפית, עם ישראל טרם התאושש ממכת המוות שהנחית עליו הצורר הנאצי בשואה , לכן ראוי לחזק את ערכי המשפחה ומצוות "פרו ורבו" באמצעות הסברה במישור הציבורי וחינוך הילדים לכך.

הרב אליעזר מלמד | ניסן תשפ"ב

שיטת הפסיקה "פניני הלכה" ברכות

מתוך כנס "אסופות - ולעבדו בלבב שלם".

הרב אליעזר מלמד | כ"ד אדר ב' תשפ"ב

במצב הקיים, יש לאפשר גיור מסורתיים

כבר בימי העלייה מברית המועצות נהגו רבותינו להקל בגיור גם כאשר אין ודאות שהגר יקיים מצוות, אך דיינים חצופים שפסלו את גיורם וכינו אותם רשעים גרמו להקצנת עמדת הרבנות , גיורים מן הסוג הזה התקיימו במאות ואלפים בקהילות ישראל השונות, אך טעמם ההלכתי של המגיירים לא התבאר משיקולים מסוימים , השינוי במציאות החברתית בארץ והצורך הגדול למצוא פתרונות הם סיבה מספקת לסמוך על הגיור במצב שנחשב דיעבד ,ההצעה למעשה: מסלול לכתחילה כדעת המחמירים ומסלול דיעבד למי שצפוי לחיות כמסורתי.

הרב אליעזר מלמד | אדר ב תשפ"ב