בית המדרש

המחלוקת על הגיור ועל היתר המכירה

בין המחלוקות בעניין היתר המכירה וגיור מסורתיים נמתחים קווי דמיון רבים , הבירור ההלכתי סביב שתי הסוגיות דומה במבנהו, אך מה שמאפיין את התפלגות המחנות הוא השקפת העולם ביחס לאחריות לכלל ישראל , בעיית ההתבוללות לא נכחה בסביבתו של מרן הרב קוק זצ"ל, אולם יש להעריך שאילו הכיר אותה לעומק היה נוטה להקל בגיור כפי שעשה בשביעית.

הרב אליעזר מלמד | איר תשפ"ב

משואה לפרייה ורבייה

זיכרון השואה צריך לעורר אותנו לעמוד מול כל אויבינו, ומתוך עלבונם של הנרצחים להמשיך ולשקוד על בניינה של מדינת ישראל ,מבחינה דמוגרפית, עם ישראל טרם התאושש ממכת המוות שהנחית עליו הצורר הנאצי בשואה , לכן ראוי לחזק את ערכי המשפחה ומצוות "פרו ורבו" באמצעות הסברה במישור הציבורי וחינוך הילדים לכך.

הרב אליעזר מלמד | ניסן תשפ"ב

שיטת הפסיקה "פניני הלכה" ברכות

מתוך כנס "אסופות - ולעבדו בלבב שלם".

הרב אליעזר מלמד | כ"ד אדר ב' תשפ"ב

במצב הקיים, יש לאפשר גיור מסורתיים

כבר בימי העלייה מברית המועצות נהגו רבותינו להקל בגיור גם כאשר אין ודאות שהגר יקיים מצוות, אך דיינים חצופים שפסלו את גיורם וכינו אותם רשעים גרמו להקצנת עמדת הרבנות , גיורים מן הסוג הזה התקיימו במאות ואלפים בקהילות ישראל השונות, אך טעמם ההלכתי של המגיירים לא התבאר משיקולים מסוימים , השינוי במציאות החברתית בארץ והצורך הגדול למצוא פתרונות הם סיבה מספקת לסמוך על הגיור במצב שנחשב דיעבד ,ההצעה למעשה: מסלול לכתחילה כדעת המחמירים ומסלול דיעבד למי שצפוי לחיות כמסורתי.

הרב אליעזר מלמד | אדר ב תשפ"ב

להמשיך את שמחת החג לכל השנה

למי ראוי לשלוח מנות בפורים ועם מי יש לקיים יחד את הסעודה?, העניין במצוות משלוח המנות בפורים הוא להמשיך אותה על פני כל השנה ולהרבות באמצעותה אהבה ואחווה בישראל , את מצוות מקרא המגילה יש להמשיך כל השנה על ידי התבוננות וראייה של השגחת ה' בכל הקורות אותנו , הצידוק המוסרי למחיית עמלק הוא היותו עם שביסס את כלכלתו על ביזה והרג של עמים אחרים.

הרב אליעזר מלמד | אדר ב תשפ"ב

גיור למי שמתכוון לחיות כמסורתי

אומנם מקובל לחשוב שגיור בלא קבלת מצוות אינו תקף, ואף אני סברתי כך בעבר, אך עיון נוסף מלמד שרבים האחרונים שהתירו גיור של מי שמתכוון לחיות כיהודי מסורתי , בקרב האחרונים מצאנו לא פעם את השיקול של מניעת התבוללות כטעם מכריע להכשיר גיור גם בלי שנדע בוודאות שישמור מצוות , מכיוון שיש לדעת המתירים על מה שתסמוך, אין למנוע מהם להורות כן הלכה למעשה.

הרב אליעזר מלמד | אדר ב תשפ"ב

ערך המדע והיחס בינו ובין האמונה

ספר חדש מבית מכון הר ברכה מאגד את דברי הרב קוק זצ"ל בענייני מדע ומלבן את שיטתו, מה שניתן ללמוד מדברי המדע הוא על טבע האדם והתהליכים ששימשו מצע לגילוי הא־לוהי, אבל לא על עצם האמונה ומסורת התורה , הסקרנות לחקור את המדעים היא ביטוי לצלם אלוקים שבאדם הצמא לדעת.

הרב אליעזר מלמד | אדר ב תשפ"ב

הקהל את העם

מעלתה של הדרשה כלימוד תורה ברבים * חכמים הקפידו על מי שלא בא לדרשת השבת והתירו לעבור במים ביום הכיפורים בשביל לשמוע את הדרשה * האיסור לקבוע סעודה בזמן הדרשה * גם תלמידי חכמים גדולים צריכים להשתתף בדרשה * גם בימינו צריכה כל קהילה להתאמץ לקיים שיעור חשוב בכל שבת.

הרב אליעזר מלמד | אדר א תשפ"ב

המשמעות העמוקה של כל אחד מכלי המשכן

שיחת מוצ"ש פרשת ויקהל תשפ"ב

כל כלי מבטא כוח וערך אחר בחיים. הארון את התורה, השולחן פרנסה, המנורה חוכמות הטבע, מזבח הקטורת תפילה, והמזבח החיצון את הההקרבה.

הרב אליעזר מלמד | כ"ה אדר א' תשפ"ב

חשיבות לימוד התורה בשבת ובמועד

הזמן האיכותי שמעניקים לנו החגים והשבתות ללימוד התורה יוצר את האפשרות לחיות חיי מעשה המשולבים בתורה ולא להיאלץ לבחור בין השניים , הלימוד בשבתות צריך להיות מעמיק ומרומם יותר מקביעת העיתים המצומצמת בימות החול , כשנמנעים מללמוד בשבת הדעת מצטמצמת ונולדות חששות המביאים לידי מחלוקות.

הרב אליעזר מלמד | תשפ"ב

ספר 'וזה דבר השמיטה' של הרב יצחק ריינס זצ"ל

אחרי שכתב היד המלא נשרף ורק קונטרס מקוצר נותר, זכה ספרו של הרב ריינס בענייני השמיטה לראות השבוע אור בהוצאת מכון הר ברכה , תפיסת עולמו שראתה חשיבות גדולה בתנועה הציונית משתלבת היטב עם תפיסתו ההלכתית בפירוש המושג "ביאת כולכם" , שיטתו בעניין השמיטה מתבססת על כך שאינה דאורייתא בזמן הזה, ואף זמן תחולתה אינו ודאי, הרב ריינס הסכים לשלם מחיר אישי גבוה על אמונתו במפעל הציוני, וסירב לחזור בו אפילו כשהחפץ חיים ניסה להניאו

הרב אליעזר מלמד | אדר א תשפ"ב

הרב צבי יהודה - מחנכו של הדור

הישיבות, המכינות והמדרשות לבנים ולבנות הוקמו מכוחו של הרב צבי יהודה ויונקות מתורתו • את שמי קיבלתי בעקבות חלום שחלם הרב צבי יהודה על אליעזר • רבנו הרב צבי יהודה היה מוערך גם בקרב רבנים חרדיים גדולים • היה תקיף בענייני ארץ ישראל מתוך חשיבות גדולה שהעניק לממלכתיות וכך הדריך את תלמידיו הרבים

הרב אליעזר מלמד | אדר א תשפ"ב

מרכזיות מצוות עונה בבית היהודי

ההקפדה על הלכות הטהרה אינה גילוי הקדושה בבית, אלא רק תנאי הכרחי למצוות עונה שהיא הגילוי האמיתי, תפיסת מצוות עונה כמרכזית בקיום הבית מבוססת מאוד ביהדות, ודווקא הנצרות היא זו שממעטת בערכה , התגובות שקיבלתי בעקבות פרסום הספר 'שמחת הבית וברכתו' לימדו כי הציבור היה צמא לאמירה כזאת

הרב אליעזר מלמד | אדר א תשפ"ב

על כשפים, מאגיה ואלילות

בזמן העתיק כמעט כל בני האדם עבדו לאלילים והאמינו שהם מועילים להם להצילם מפורענות ולהרבות עושרם ובריאותם, וגם יהודים חטאו בזה * רבים משוכנעים שיש אנשים שמסוגלים להשפיע באופן מאגי על חפצים או בני אדם * דעת רובם הגדול של הראשונים והאחרונים שיש ממש בכוחות רוחניים אלו, אלא שהתורה אסרה לפנות אליהם * חותמו של ה' אמת, ועל עובדי ה' להימנע מכל שימוש בשקרים כדי לחזק את האמונה

הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ב

נבואת משה רבנו ומעמד הר סיני

משה רבנו נבדל ממדרגת שאר הנביאים בראייתו הבהירה ובכך שהיה בידו להתנבא בכל עת , תכלית מעמד הר סיני הייתה לבסס את האמונה בתורה ובנבואת משה רבנו , הנביאים שבאו אחרי משה רבנו יונקים את כוחם מנבואתו שהתאמתה על הר סיני, ולכן אינם יכולים לשנות לעולם מצווה מן המצוות שנאמרו שם

הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ב

טבעיות האמונה וסיבת האלילות

האמונה היא יסוד טבעי לאדם, ובלעדיה לא יוכל לפעול וליצור בעולם , האלילות נולדה מתוך הקושי של האדם השואף לקשר עם העליונים להשיג את הא־לוהים שהוא אין־סופי , בלי סבלנות ויכולת לומר "איני יודע" האדם נגרר להיאחזות בכוחות דמיוניים שאינם מרעים איתו ואינם מיטיבים לו באמת.

הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ב

דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל

ציפייתו של הרב ולדמן זצ"ל להתגשמות חזון הנביאים בימיו הייתה ממשית, והיא זו שהובילה אותו לחולל את המפעל הגדול של ההתיישבות ביהודה ושומרון , השאיפה לאחד בין המגזרים השונים של עם ישראל באה לידי ביטוי בכל מפעליו , הישיבה שהקים ועמד בראשה כמעט חמישים שנה הוציאה מתוכה תלמידי חכמים חשובים ואנשי מעשה בוני הארץ.

הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ב

משמעות אמונת הייחוד

מכתב חשוב ששלחה לי אם גרושה בעקבות דברים שפרסמתי בשבוע שעבר , מי שרוצה לסמוך על דעת המקלים בכבד שנצלה אחר שלוש יממות ולבשלו – רשאי , לאמונת הייחוד יש משמעויות מוסריות שעלינו ליישמן בחיים המעשיים , המשפט "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" משלים את קריאת שמע, אך מכיוון שלא נכתב במפורש אנו אומרים אותו בלחש.

הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ב

דברים לזכרו של הרב גדעון פרל זצ"ל

תלמיד מובהק של הרב צבי יהודה קוק, זהו תיאור שיאה לרב גדעון פרל זצ"ל שנפטר בשבוע שעבר , דקדוקו הגדול בהלכה לווה תמיד ברגישות ובדאגה מופלגת לזולת , עודני תלמיד בכיתה ז' פגשתי בו לראשונה כמורה, ומאז ועד ימיו האחרונים ליווה אותי בכתיבת סדרת פניני הלכה , ההערה על הלכות אלמנה שהעידה על רגישותו המופלגת

הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ב

דרך ההנהגה בשאלות ציבוריות

כל סוגיה ציבורית צריכה להיבחן בשלושה מישורים: תורני, חינוכי ופוליטי , למרבה הצער, בדורות האחרונים אצל חלק מהרבנים השיקול הפוליטי תפס מקום מרכזי יותר מאשר השיקול התורני , ההתבצרות בתוך גבולות המחנה גרמה לחלק מהרבנים לוותר על ערכים תורניים כמו יישוב ארץ ישראל, לימוד מדעי הטבע ומצוות השירות

הרב אליעזר מלמד | כסליו תשפ"ב