בית המדרש

x
סינון על פי מדיה
סינון על פי אורך שיעור
1365 שיעורים
    undefined
    רביבים

    איסור אכילת דג ובשר יחד

    איסור אכילת בשר יחד עם דגים אינו מוסכם בגמרא ובפוסקים, אך מפני חשש הסכנה הורו האחרונים להחמיר , היות שכל יסוד האיסור הוא הסכנה הרפואית, אזי אם בדורנו מסכימים כל הרופאים שאין בכך סכנה – הם אסרו והם מתירים , ואומנם, היות שהמנהג התפשט, אכן יש להימנע מאכילה של שני המינים יחד, ויש להחליף או לנקות את כלי האכילה בין מנות דג ובשר

    הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    הצורך בתיקון מערכת המשפט

    תוך הפניית עורף למשפט התורה, גיבשו במרוצת השנים המשפטנים בישראל תפיסות משפטיות שפוגעות בצביונה המיוחד של מדינת ישראל כמדינה יהודית , סדרת פסקי דין של בג"ץ פתחה את שערי המדינה לגויים רבים, ומנעה ממנה לסלק מסתננים , בית המשפט תוקע בשיטתיות מקלות בגלגלי ההתיישבות היהודית, ומגלה סלחנות להשתלטות ערבית , גם בעניינים הלכתיים, כמו שבת, צניעות, בתי דין וכשרות, גילה בג"ץ חד־צדדיות , כדי לאפשר למדינת ישראל לממש את יעדיה נדרש שינוי עומק במערכת המשפט .

    הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    הלכות שבת חנוכה

    בערב שבת חנוכה יש להכין את הנרות כדי שיספיקו לכשעה ורבע, ואם עשה כן אף שכבו קודם הזמן יצא ידי חובה , כשמדליקים בבית הכנסת את הנרות יש להקפיד שיהיו עשרה, ולעניין זה גם נשים וילדים עולים למניין , בשנות הגלות נשכח היסוד הלאומי שהתגלה בהתקוממות החשמונאים, והודגש בעיקר הצד הניסי. עלינו מוטל לתקן זאת כי בלי הלאומיות גם התורה מתמעטת.

    הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    הלכות הדלקת נר חנוכה

    מקום החנוכייה יכול להיות בפתח הבית או בחלון, עם עדיפות למקום שבו ירבה פרסום הנס , ספרדים שרוצים מאוד לברך כל אחד על חנוכייתו יוכלו לסמוך על הרב מרדכי אליהו והרב משאש ולהדליק נר חנוכה בברכה , באירועים המוניים בהם יש גם כאלה שאינם מדליקים בביתם ראוי להדליק נרות בברכה, ועדיף לזַכות במצווה משתתף חילוני , כשנוסעים להדלקת נרות משפחתית, יש להקפיד להדליק בבית קודם שיצאו

    הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    גיד הנשה - חיבור בין רוח למעשה

    המאבק בין יעקב לשרו של עשיו היה מאבק בין עולם של אינטרסים צרים לעולם שבו האמונה והתיקון הם המניעים , הפגיעה בכף הירך, שמחברת בין החלק העליון של האדם לחלקו התחתון, הייתה ניסיון לנתק בין האידיאלים למעשים , למרות הפציעה הצליח יעקב בדבקותו לגבור על הניתוק ולשוב בצדקתו אל הפכים הקטנים. גם היום ראוי שתלמידי החכמים ואנשי המעשה יכבדו זה את זה ויפעלו יחד.

    הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    דמותו של הגאון הרב שמאי גינזבורג

    תרס"ה-תשנ"ז, 1997-1905

    הרב שמאי גינזבורג, מגיבורי פרשת גיורי וינה, היה חסיד גור וציוני נלהב שהכריח את הוריו לעלות לארץ ישראל בגיל צעיר , אחרי כמה שנים שעבד לפרנסת משפחתו בשילוב עם לימוד תורה, התבקש להיות שמש לאדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' מגור והתחבב עליו ביותר ,בימי מלחמת השחרור התגייס לצבא בעידוד האדמו"ר, ולאחר מכן פעל בסוכנות היהודית למען רווחתם הדתית של העולים

    הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    ט"ו באב וערך המשפחה

    ט"ו באב היה בתקופת המשנה יום טוב שכולו סביב הקמת משפחה בישראל , יש הרבה יוזמות חיוביות לפתרון בעיית הרווקות המאוחרת, אולם העיקר הוא לחנך לערך הזוגיות, האהבה והמשפחה, כי בכך השורש , בדורנו, לנוכח ההתקפות המבקשות לצייר את המשפחה כעול על האדם המגביל את חירותו, עלינו להגביר את ההסברה כי המשפחה היא אושרו של האדם.

    הרב אליעזר מלמד | תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    סופה של פרשת גיורי וינה

    בקרב הממסד הדתי היה ברור כי גיורי וינה יאומצו, אך סמוך לישיבת מועצת הרבנות בעניין הופעל על הרב אונטרמן לחץ אדיר של הקנאים , המשלחת שהגיעה לווינה עשתה עבודה מרושלת וסבלה מהטיה קשה נגד העוסקים במלאכה , סופה של הפרשה היה בסגירת בית הדין בווינה ובפקפוק בגיורים שנעשו שם ,במישור הכללי, המחלוקת ההיא גרמה למקילים בגיור לחשוש להביע את דעתם בפומבי.

    הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    פרשיית גיורי וינה

    בשנת תשכ"ט הצליחה הסוכנות היהודית לחלץ מברית המועצות מעט יהודים, אך בתחנת המעבר בווינה התברר שחלקם נישאו נישואי תערובת , פעילי עלייה דתיים שגובו בהסכמה שבשתיקה מהרבנות הראשית עמלו כדי לגיירם, אך ספגו מתקפה חמורה שגרמה לרבנות הראשית לחזור בה ולגיירם מחדש בארץ , בניגוד למה שנטען, היוזמים היו אנשים יראי שמיים ואידיאליסטים שפעלו למען המשכיות עם ישראל, כמו ר' אלתר שטיינמץ שאחר דמותו התחקו לאחרונה חוקרי מכון הר ברכה.

    הרב אליעזר מלמד | חשון תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    גיורי וינה – העלילות והעובדות

    פעילים ליטאים ואנשי חב"ד בחרו להפיץ דברי שקר ועלילות סביב פרשת גיורי וינה והרבנים שהכשירו אותם. התוצאה העגומה הייתה מחלוקת קשה והוצאת דיבה שגלשו מחוץ לארץ לתחומי ארץ ישראל.

    הרב אליעזר מלמד | חשוון תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    חזון מדינת ישראל

    החזון שהועיד הקב"ה לעם ישראל בארצו הוא להביא ברכה לכל הגויים, אך לא בדרך נס, אלא על ידי הקמת מוסדות ראויים והטבת דרכינו , הדרך להשלמת החזון עוברת בחיזוק ערכי העבודה, המשפט, המדע והמשפחה - כשלימוד התורה משפיע מטובו על כולם , התבלטות לטובה של מדינת ישראל בכל הפרמטרים תביא אליה בחזרה גם את שארית העם שנשאר בגולה

    הרב אליעזר מלמד | חשוון תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    מורשת דרך ארץ שהנחיל נח

    ילדים חייבים לעשות כלפי הוריהם כל דבר שאדם הגון היה עושה במסגרת דרך ארץ. החידוש שהוסיפה התורה במצוות כיבוד הורים הוא חובה לסייעם כשהם סיעודיים גם במחיר הפסד זמן וכסף , גם ילדים להורים מאמצים מחויבים לכללי הכבוד והמורא מצד דרך ארץ, למרות שאין אלו הוריהם הביולוגיים, וכן גרים , התורה לא ציוותה על ברכה לפני האכילה, מפני שזו חובה מוסרית פשוטה להודות לא־ל שהעניק לנו את המזון

    הרב אליעזר מלמד | חשוון תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    לימוד התורה כפשוטה

    רבים מהתלמידים ואף מהרבנים בקיאים בדרשות רבות על פרשת השבוע, אך אינם יודעים לחזור על הייעודים הפשוטים שנאמרו לאבות בתורה ,בסדרת הספרים 'בדרכה של תורה', שמיועדת אומנם לילדים, ישנה ברכה גדולה בכך שהיא מביאה את דברי התורה כפשוטם ומדגישה את המסרים העיקריים של התורה עצמה , המסר החוזר בסיפורי האבות הוא הייעוד שלהם ושל זרעם להיות מופת וברכה לכל משפחות האדמה .

    הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    מצוות הקהל ואחדות העם

    לקראת הבחירות המתקרבות עלינו להיזכר בחג הסוכות כי "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" , גדולה מזאת, השנה זכינו למצוות הקהל שעניינה איחוד עם ישראל כולו סביב ערכי התורה , גם בימינו, כאשר מצוות הקהל אינה מתקיימת כתקנה, יש חשיבות גדולה לקיום זכר לאותו מעמד כחלק מדרישת ציון , מאז האדר"ת והרב קוק, גדולי ישראל טרחו כדי לקיים מעמד הקהל מכובד וממלכתי ככל האפשר.

    הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    קבלת מלכותו ותקיעת השופר

    הרבה עבדים יש בעולם, אשרינו שאנו זוכים לקבל על עצמנו את מלכותו של מלך מלכי המלכים בראש השנה , שני סוגי קולות ישנם לשופר - תקיעה ותרועה. התקיעה, שהיא קול פשוט ואחיד, מבטאת שמחה ויציבות, ואילו התרועה, שהיא קול שבור וקטוע, רומזת לשיברון ולחרדה, חכמים תיקנו תקיעה לפני ואחרי התרועה כדי לרמוז שלמרות החרדה אנו מאמינים שמטרת יום הדין היא לתקן את מעשינו ולהיטיב לנו באחריתנו.

    הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך

    לימוד מדעים הוא חובה הן מצד העמקת הבנת התורה והן מצד היכולת להתפרנס , ככל שיש בישראל יותר מדענים דגולים, וככל שאותם מדענים יותר יראי שמיים, מתקדש על ידם יותר שם שמיים בעיני העמים , כיום, החלטה למנוע מילדים ללמוד מדעים כמקובל גוזרת על רבים מהם עוני ועומדת בסתירה למצוות התורה שנועדו לעזור לעני ולהעמידו על רגליו.

    הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    יום הכיפורים והתיקון שבין אדם לחברו

    השעיר שעלה בגורל לה' נועד לכפר על טומאת מקדש וקודשיו, ללמדנו שכל החטאים נובעים מפגם בהתקשרות שלנו לערכי הקודש , ערב יום הכיפורים נהג הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לעורר אותנו לאהבת הבריות , מטרת התענית ביום הכיפורים היא לנתק מעט את נשמתנו מכבלי החומר ולאפשר לכל השאיפות הטובות והאמיתיות שלה להשתחרר ולהתגלות.

    הרב אליעזר מלמד | תשפ"ג
    undefined
    רביבים

    ברכות הראייה על נופים ובעלי חיים

    ברכת הראייה נתקנה על ראייה אחת לשלושים יום, מכיוון שאצל רוב בני האדם מתחדשת ההתפעלות בפרק זמן שכזה , הרואה מספר סוגי נופים מרהיבים באותו יום, מברך על כל אחד בנפרד , ראוי שמנהלי גני חיות יציבו שלטים המורים לציבור אילו ברכות יש לברך בראיית חיות מסוימות.

    הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ב
    undefined
    רביבים

    המצווה שבה מותר לבחון את ה'

    נתינת מעשר כספים היא מפתח לעשירות ,מי שנתן מעשר ולא זכה לעשירות, התברר שהפריש שלא כהלכה , את כספי המעשר יש להפנות למוסדות או למטרות שעולים בקנה אחד עם עולם הערכים של התורם, הפרשת המעשר מחנכת את האדם להתנהלות כלכלית נכונה, וממילא שורה ברכה בעסקיו.

    הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ב
    undefined
    רביבים

    הכשלת החינוך בעוון המחלוקת

    במסע המושבות נחשפו הרב קוק והרבנים שעמו לרמת החינוך התורני הירודה שם , הסיבה: התנגדות הקנאים לכל שילוב לימודי מדע, שמנעה הכשרת מורים ראויים ביראת שמיים ובשאר חוכמות שיתוקצבו על ידי הברון , גם יוזמות של נדיבים נוספים להקמת בתי חולים ובתי ספר שייטיבו עם אוכלוסיית ירושלים הענייה טורפדו על ידי הקנאים ההם , אפילו יוזמות של רבנים חשובים כמו הרב הילדסהיימר והרב מוהליבר נדחו מחשש ל"טהרת המחנה"

    הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il