גמרא פסחים

מהי מצוות 'תשביתו' על פי רש"י ותוספות: צריך לבער את החמץ או שמספיק לבטלו בלב? | מתי חלה המצווה: לפני זמן האיסור או לאחריו? | יש צד חומרא בשיטת רש"י שאומר שהמצווה היא ביטול בלב, שאדם צריך לבער את החמץ - היצר הרע - גם מליבו ולשנוא אותו, ולא רק לא להיפגש איתו.

"הואיל ואי בעי מיתשיל עליה ממוניה הוא" - משולב משני שיעורים שנאמרו בביהמ"ד שערי תבונה (רמות) והיכל זרח (ברכפלד).

א. סעודה ביום ששי שנמשכה עד כניסת השבת 1. רבי יהודה ור' יוסי 2. שמואל, רב המנונא סבא ב. פורס מפה ומקדש, אין קידוש אלא במקום סעודה ג. סעודת פורים ביום ששי שנמשכה לתוך ליל שבת

הבנת גדר זמן מצוות קידוש במשך היום. האם זו השלמה או שזמן המצווה הוא גם סיום, ובהבנת הגדר של מהות הקידוש. האם הקידוש זה כדי שבטא את המציאות של קדושת השבת או שזה גם אחריות של בני ישראל בזה שהם יוצרים כך קדושה חדשה.

כיצד אנו פוסקים מספק להחמיר להסב בכל ד' כוסות הרי ספק דרבנן לקולא? והתשובות שלכם משבוע שעבר

תירוץ ר' חיים לקושיא על הרמב"ם לגבי מלקות על "בל יראה", ע"פ חקירה בגדר השבתת חמץ. יישוב קושיות נוספות ע"פ יסוד זה. דיוק בדברי רש"י בעניין ביעור חמץ בשבת.