yeshiva.org.il


תנ"ך חומש ויקרא בחוקותי פרשת בחוקותי א'

מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט ורש"י לפרשת בחוקותי

א. שנעשה המצוות כמו חק בלי שאלות כדי שנקבל שכר מלא.
ב. שנעשה המצוות גם בהליכה כדי להרבות שכרינו.
ג. שנהיה עמלים בתורה שאם הכוונה לקיים המצוות הרי כתוב בהמשך.
ד. שלא נעשה חוקים חדשים שלנו.

א. בתשרי.
ב. בלילי שבתות..
ג. בחשון.
ד. בלילי ראשון.

א. שכתוב, ברוב עם הדרת מלך.
ב. מסברה פשוטה שהמרובים יש בהם יותר תורה.
ג. מק"ו שה' אינו מואס בתפילת רבים כ"ש בתורת רבים.
ד. שכתוב חמישה רודפים מאה ומאה רבבה ולפי החשבון היה צריך להיות שמאה רודפים אלפיים אלא...

א. שימו לכם למשמרת כדי שתזכרו בטוב שהיה.
ב. מכאן שאכילה מביאה לשינה.
ג. דברה תורה כדרך בני אדם.
ד. הפירות יהיו משתמרים וטובים להתישן.

א. בג'לי.
ב. במלח.
ג. במי ורדים.
ד. בחלב מבושל.

א. ציפיית שוא.
ב. דאבון לב.
ג. כליון עיניים.
ד. דאבון עיניים וכליון לב.

א. כשאינו מצחצח שיניו בוקר וערב.
ב. אדם שעמל בשדהו ובא שדפון ומלקה אותו.
ג. כשהוא כועס.
ד. כשהוא דואג.

א. מין צמח שפריו גרעינים שחורים.
ב. מין ע"ז שמעמידין על הגגות וע"ש שמעמידן בחמה קרויים חמנים.
ג. דהיינו מידה רעה של חמדה בדברים השייכים לזולת.
ד. כעס שלכם.

א. שהארץ נחה והיבולים אח"כ טובים יותר.
ב. שלא ימצאו האויבים רוב נחת בארצם, שתהא שוממה.
ג. שידעו ישראל שהארץ שייכת רק להם.
ד. שיתנו לב בשמיים להחיש גאולתם כשיראוה שוממת.

א. כשירצו לנוס יכשלו זה בזה.
ב. אע"פ שהם כושלים עוזרים איש לאחיו.
ג. זה נכשל בעוונו של זה, שישראל ערבים זה לזה.
ד. כשירצו לנוס תבוא חרב איש ברעהו.

א. אליהו הנביא תרם ואו ליעקוב להגביר כוחו.
ב. יעקב נטל אות משמו של אליהו ערבון שיבוא ויבשר גאולת בניו.
ג. אליהו הנביא נתן ואו ליעקב לרמוז לו שבניו יבקעו את ים סוף במטה.
ד. בעצם הואו שייכת ליעקב אלא שנתנה לאליהו בכל המקומות חוץ מבחמישה כדי שתהיה לאליהו רשות כניסה לכל הבריתות.

א. זכר 20 שקלים נקבה 15 שקלים.
ב. זכר ונקבה 30 שקלים.
ג. זכר 10 שקלים נקבה 20 שקלים.
ד. זכר 20 שקלים נקבה 10 שקלים.

א. לא אמר כלום כיון שהוא דבר שאין הנפש תלויה בו.
ב. צריך להקריב כל הבהמה לעולה.
ג. דבריו קיימים, תמכר לצרכי עולה, והדמים חולין, חוץ מדמי אותו האבר.
ד. צריך להקריב את רגלה בלבד.

א. אין הבעלים מוסיפים חומש.
ב. הבעלים מוסיפים חומש.
ג. אין דעת חכמים נוחה בהם לעשותם לכתחילה.
ד. חייב הבעלים לפדותם ואינו רשאי להשאירם ביד ההקדש.

א. 32.
ב. 24.
ג. 48.
ד. 84.