yeshiva.org.il


גמרא זבחים מבחן דפים ב'-ט"ז

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת זבחים, דפים ב' - ט"ז

א. משום שסתם זבחים לשמן הם עומדים.
ב. כי זבחים לא בעינן לשמה רק שלא תהא מחשבה הפוכה.
ג. ילפינן ליה מקרא דמוצא שתפיך תשמור.
ד. משום דיש כאן תנאי בית דין.

א. לכו"ע הטעם משום דלאו מינה לא מחריב בה.
ב. משום דאמרינן כל העושה על דעת ראשונה עושה.
ג. לרבנן משום דלאו מינה לא מחריב ולרב אליעזר מקרא דולא יחללו.
ד. לרבנן מקרא דולא יחללו ולרב אליעזר משום דלאו מינה לא מחריב.

א. ילפינן מקרא דמוצא שפתיך תשמור.
ב. ילפינן במה הצד מקבלה והולכה.
ג. ילפינן מקרא ובשר זבח תודת שלמיו.
ד. ילפינן מקרא ואם שבח שלמים קרבנו.

א. ילפינן ליה מקרא דכ' באיל נזיר ואת האיל יעשה זבח שלמים.
ב. ילפינן ליה מקבלה האמורה בשינוי קודש.
ג. ילפינן ליה מזאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וכו' ולזבח השלמים.
ד. ילפינן ליה מקרא דמוצא שפתיך תשמור.

א. ושחט אותה לחטאת אותה שלא לשמה פסולה הא שאר קדשים כשרים.
ב. מקרא דזאת התורה לעולה וכו' ולאשם ולזבח השלמים הקישן הכתוב לשלמים.
ג. ילפינן במה הצד מעולה ושלמים.
ד. ילפינן מקרא דמוצא שפתיך דאע"ג שאינו מרצה קרב.

א. כן.
ב. הקרבן אינו קנוי ממש ליורשים, אך הם מתכפרים בו כפרה קלושה.
ג. לא.
ד. תלוי אם יש יורש אחד או שנים.

א. שבית דין מתנה שאפילו יופרשו ביחד לא תחול הפרשת האחרון אלא סמוך להקרבה.
ב. כיוון שלב בית דין מתנה עליהן מועילים לכפר אף על עשה דלאחר הפרשה.
ג. לב בית דין מתנה עליהן שלא יכפרו על עשה דלאחר הפרשה.
ד. לב בית דין מתנה עליהן שיכפרו אפילו על עשה דלאחר שחיטה.

א. כשירה לכו"ע משום דאין בעלים לאחר מיתה.
ב. פסולה לכו"ע משום דיש בעלים לאחר מיתה.
ג. לרבא פסולה ולרב פנחס בריה דרב אמי כשרה.
ד. לרבא כשרה ולרב פנחס בריה דרב אמי פסולה.

א. זאת התורה למנחה ולחטאת וכו' ולזבח השלמים הקישו הכתוב לשלמים.
ב. וכפר עליו הכהן מחטאתו שתהא כפרה לשם חטאת.
ג. והקריב הכהןלפני ה' ועשה את חטאתו שיהו כל עשיותיו לשם חטאת.
ד. ושחט אותה לחטאת שתהא שחיטה לשם חטאת.

א. ריבוי.
ב. בכל התורה מיעוט ובפסח ריבוי.
ג. מיעוט.
ד. בכל מקום לפי משמעות הענין.

א. אסורה רק באכילה.
ב. אסורה באכילה והנאה.
ג. אסורה רק בהקרבה למזבח.
ד. אסורה רק להקרבה לקרבן ציבור.

א. יליף במה הצד מחטאת ופסח.
ב. משום דכתיב באשם "הוא" ודרשינן הוא לשמו כשר שלא לשמו פסול.
ג. משום דכתיב כחטאת כאשם מה חטאת שלא לשמו פסול אף אשם שלא לשמו פסול.
ד. למסקנה - אשם שלא לשמו כשר

א. נפסל.
ב. תלוי - נכנס קודם שנזרק הדם כשר לאחר שנזרק הדם פוסל.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. לא נפסל.

א. בין הערביים ממש - דהייינו אחר הצהרים.
ב. בין שני ערבים.
ג. בפסח בין הערביים ממש דהיינו אחר הצהרים ובתמיד וקטורת בין שני ערבים.
ד. בפסח בין שני ערבים וקטורת ותמיד בין הערביים ממש דהיינו אחר הצהרים.

א. נתן כסף לקדש יכול לחזור בו מההקדש ולקחת הכסף.
ב. נתן כסף לצורה מטרת צדקה יכול לשנותו לצורך מטרת צדקה אחרת.
ג. דבר שהיה קדוש בקדושת דמים ולא היה ראוי - שייך בו דיני דיחוי.
ד. נתן בהמה להקדש יכול לדחות הקדושה ממנה על ידי תשלום להקדש.

א. שאם חישב בקבלה שלא לשמה כשר.
ב. שאם חישב בשעת שחיטה על מנת לקבל הדם למחרתו כשר.
ג. שאם חישב בקבלה מחשבת פיגול שיכלנו חוץ לזמנו כשר.
ד. שאים חישב בשעת זריקה על מנת לקבל הדם בחוץ כשר.

א. אינה נחשבת לעבודה.
ב. נחשבת לעבודה.
ג. שחיטת קרבנות אינה נחשבת לעבודה ושחיטת פרה אדומה נחשבת עבודה.
ד. שחיטת קרבנות נחשבת עבודה ושחיטת פרה אדומה אינה נחשבת לעבודה.

א. שאם לא עשאוה פסול הקרבן.
ב. לאו אורח ארעא לשחוט בהיכל וע"כ צריך לשחוט בעזרה ו"להוליכה" להיכל.
ג. עבודה חשובה שקיימת אף בשחיטת חולין.
ד. שאין לנו רשות לכתחילה לבטל אף שאם לא עשאוה כשר הקרבן.

א. כדי להחליט על כסא המלוכה צריך לראות מה דעת רוב העם.
ב. אין לפסוק דין תורה אלא על פי רוב.
ג. שהמלכות ניקנית בשלושים מעלות.
ד. דבר שבקדושה עדיף לעשותו במעמד כמה שיותר אנשים.

א. הולכה רבתי - הולכה ביד ימין, זוטרתי - הולכה ביד שמאל.
ב. הולכה רבתי - הולכת דם בהמה, זוטרתי - הולכת דם העוף.
ג. הולכה רבתי - הולכה ברגל, זוטרתי - הולכה שלא ברגל.
ד. הולכה רבתי - הולכה שאי אפשר לבטלה, זוטרתי - הולכה שאפשר לבטלה.