8 שיעורים

הרב קוק מקרב גם רשעים גדולים, ביאור לשיטתו
להלן שני מקורות שבחסדי הקב"ה מצאתי בכתבי הרב אברהם קוק, ועל סמך דבריו אלו נוכל להבין הא כיצד קירב גם את הרשעים הגדולים והפושעים הגדולים. ונבאר יותר אחרי שתי הציטטות.
הרב משה צוריאל זצ"ל | שבט תשע"ו

תינוק שנשבה
פרק א - מה מקורו של הרמב"ם לדין "תינוק שנשבה"? פרק ב - ההבדל בין מיתה כעונש על חטא, למיתה למען הסרת מכשול פרק ג - האם הרמב"ם מחלק בדין בין המתחיל בשיטת הכפירה, לבין המחונכים על ידו, שראו כך אצל אבותיהם?
הרב משה צוריאל זצ"ל | כ"ג איר תשס"ו

רשעים מוחלטים, ורשעים בלתי מוחלטים
היחס למלכי ישראל
הרב משה צוריאל זצ"ל | י"ב כסלו תשס"ז

שנאת רשעים
יש חוב מהתורה לשנוא לאדם העובר עבירה בזדון, או אחרי שהתרו בו, או אם מדובר בעבירה אשר כלל ישראל יודע שזאת היא עבירה יש לשנוא גם בלי שהוכיחו אותו. וכל עוד שהרשע בו מדובר מאמין בעיקרי הדת, מצוה לעזור לו וגם להציל את חייו.
הרב משה צוריאל זצ"ל | ט"ז תמוז תשס"ו

קושיא על הרמב"ם, ויישובה
פרק א - חילוק בין יחס לכופרים בי"ג יסודות הדת, לבין שאר סוגי הרשעים פרק ב - מניין לו לרמב"ם שהכופר בי"ג היסודות יצא מכלל ישראל? פרק ג - הרמב"ם פסק שיש לאהוב כל אחד ואחד מישראל. מדוע לא פירט מי יצא מכלל זה? פרק ד - ההבדל בין היחס לרשע החוטא לתיאבון לבין היחס לרשע החוטא מתוך עקרון ["להכעיס"] פרק ה - ענין "אהבה" הנידון כאן הוא של הנהגות מעשיות, ולא רגש שבלב. ולכן אפשר לקיים גם שנאה וגם אהבה בעת ובעונה אחת פרק ו - דיון בהבנה מדוייקת של לשונות המקרא: "רעך", "עמיתך", "בעמך", "אחיך" פרק ז - כיצד הכופר בי"ג היסודות יצא מכלל "אחיך", ולכן איננו נכלל בכלל ישראל. אבל אחינו בני ישראל מצווים אנו לאהוב אע"פ שיש לפעמים נגדם התנגדות מעשית פרק ח - המקור בגמרא ובמקרא לשנאת הרשעים פרק ט - האם דין "שנאה" בטלה בזמננו מפני שאין אנו יודעים כיצד להוכיח
הרב משה צוריאל זצ"ל | חנוכה תשס"ח

"החטאים האלה בנפשותם"
נפוץ בעולם הרעיון שאין לקלל את הרשעים, כי הרי ברוריה לימדה לבעלה רבי מאיר: "יתמו חטאים מן הארץ, מי כתוב 'חוטאים'? חטאים כתיב!". כלומר יש לקלל את המעשה והענין, ולא את האנשים מבצעי החטאים. הרב משה צוריאל קורא תיגר על ההנחה הזאת.
הרב משה צוריאל זצ"ל | תמוז תשס"ז

פירוד קהילות - עמדת מרן הראי"ה קוק זצ"ל
כל הרע שהרשעים, ואפילו אומות העולם, פועלים בעולם, בא להם מתוך חולי הנפש, שהשכל שלהם אינו מפותח או אינו שליט על יצרם. מצד זה יש קצת לימוד זכות עליהם. מה שמותר לנו לעורר רגשי נקמה הוא רק כדי לקיים בהם מדת עונש כדי להציל את העולם מפעולתם המזיקה. אבל לגוף האנשים יש בנו חמלה ולימוד זכות (ואפילו לגוים צוררינו).
הרב משה צוריאל זצ"ל | סיוון תשס"ז
