הביאור האמיתי של המושג כבוד ד'. ההתפיסה ההמונית בגלות של היחס לאלוקות, והתפיסה המתתקנת בעקבתא דמשיחא בהנהגת המצויינים שבתלמידי החכמים, המחוייבים להעמיק בלימוד האמונה, על מנת לדבר אל הדור הצעיר בשפתו - על האמונה השלמה והגדולה.
לאחר שהאומות התרחקו מדעת דרכי ד', יש לעם ישראל תפקיד: לעקור את הטעות, ולהנחיל לעולם את ההליכה בדרכי ד'. הרב ממשיך ומתאר את הדרך לשלב את התשוקה לאלוקות עם ההבנה שהאלוקים נשגב ומרומם.
הרב מדבר על ההסתכלות הכופרת של האיש 'האמסטרדמי', שהתייחס לעצמות האלוקית "בגובה העיניים", ותפס שאלוקים הוא הטבע. נראה גם כן את דברי הרב הנזיר והרב צבי יהודה, שהתייחסו לכך.
התפיסה הרוממה והבוגרת באלוקות - היא המפגש עם האידאלים האלוקיים, ולא עם העצם עצמו, שאיננו מושג. הכרת הופעותיו של האלוקים, גורמת לאדם לרצות להתרומם אליהם, ללא גבול...
הרב ממשיל את דרגות המפגש עם האלוקים - למפגש אדם עם עצם או חיזיון: כאשר אדם מתבונן במחשבה בוגרת על המפגש הזה, הוא מבין שהוא לא יכול להפגש עם הדבר עצמו, אלא עם ההשפעות והיחס של הדבר אליו. הרב מתאר 5 דרגות של מפגש מעמיק יותר ויותר.
איך אפשר לדעת את ד'? בירור המושג 'דעת אלוקים' מתוך הפסוקים, ופתיחת המאמר, בו הרב ממשיל ומסביר 2 תפיסות של האדם - תפיסה 'ילדותית' ותפיסה 'רוממה' - ביחס לדברים שאיתם הוא נפגש.