א - מצוות ישוב הארץ. ב - - אתחלתא דגאולה וקידוש השם. ג - הצלת ישראל. ד - שלוש השבועות. ה - קביעת יום טוב לדורות ביום העצמאות. ו - אמירת הלל. ז - האם לומר הלל בברכה. ח - שהחיינו והלל בלילה.
ט - ברוב המקרים יום העצמאות נדחה. י - יום ירושלים. יא - גילוח, תספורת, נישואין ותחנון. יב - יום הזיכרון לחיילי צה"ל. יג - צפירה ודומיה ביום הזיכרון לחיילי צה"ל. יד - יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
קדושתו של יום העצמאות – מכוח קיום מצוות יישוב הארץ, קידוש השם והישועה מהאויבים * מי שאינו מודה שהמדינה הצילה את העם היהודי מחילון והתבוללות – כופר בטובה כלפי ה' וכלפי הציונות * ראוי לסייר ביום העצמאות ביישובים החדשים, וראוי עוד יותר להקדיש את היום ללימוד בענייני העם, הארץ והגאולה * ירושת הארץ תלויה בקיום מצוות פרו ורבו * בני ישראל בימי יהושע התקשו לנחול את הארץ בגלל מיעוט כמותי * גם היום, אם נתחזק בפרייה ורבייה מצב המדינה ישתפר לאין ערוך
קדושתו המשולשת של יום העצמאות * קדוש במצוות הריבונות על ארץ ישראל ויישובה * קדוש בקיום ההבטחה האלוקית לעיני העולם * קדוש בהצלת עם ישראל ממוות פיזי ומשמד רוחני * שבעים שנות מלחמות וטרור גבו פי שלוש מאות פחות הרוגים מחמש שנות שואה * בלי מדינת ישראל שתגן על זכויותיהם, גם היהודים בגולה היו ממשיכים לסבול * קהילות בחו"ל מתנתקות מהיהדות, ומדינת ישראל שומרת על הזיקה של אזרחיה ליהדות ולעם * אי-אמירת הלל מעכבת את הגאולה, שמחה והודאה מקדמות אותה.
למרות חולשות ומעשים רעים של ממשלות ישראל, קדושת יום העצמאות שרירה וקיימת * מחלוקת הפוסקים לגבי ברכה על ההלל ביום העצמאות * מבית המדרש ועד למנגל – ארבע מידות בחוגגי יום העצמאות * מעלתם המיוחדת של היישובים ביהודה ושומרון * ירושת הארץ בשלמותה תלויה במצוות פרו ורבו * בדורות קדמוניים וגם בדורנו - כשעם ישראל לא מספיק גדול הוא מסתבך בקשיים עם גויי הארץ * ראשי המדינה צריכים להעלות על נס את תרומתן של אימהות המטפחות משפחה גדולה
מצווה לקבוע יום טוב ביום שנעשית ישועה לישראל; מנהג קהילות ישראל לקבוע ימי שמחה בימים שנעשו ניסים לאותה קהילה; לא הציונות אלא תנועת ההשכלה היא שהרסה את הדת, ואילו הציונות הצילה אותנו בחומריות וברוחניות; מצבם הרוחני של מי שעלו לארץ טוב לאין ערוך משל הנשארים בגולה; ההתעוררות לעלות לארץ היא נס אלוקי; ההלל נאמר לכבוד ה', לא לכבוד הממשלה; תספורת וגילוח ביום העצמאות.
הרקע ההלכתי וההיסטורי לתקנת הרבנות הראשית לעשות יום טוב ביום העצמאות; קיום מצוות יישוב ארץ ישראל באמצעות השלטון המדיני של מדינת ישראל; התקיימות דברי הנביאים; אמירת הלל על יציאה מעבדות לחרות ועל ישועה ממוות לחיים; תקנת הרבנות בימי הקמת המדינה והתקנה בשנת תשל"ד; מנהג תלמידי הרצי"ה קוק.