ויקח את ספר הברית וייקרא באזני העם, מתי זה קרה? מחלוקת רש"י ורמב"ן
הסבר נעשה ונשמע
מה עניין הברית? קבלת המצוות ע"י עם ישראל, תוקף חיוב המצוות נובע מקבלת עם ישראל.
המשך דברי המדרש מאתמול : "התורה דינין מלפניה ודינין מאחריה, בנתינת עשרת הדברות לישראל ניתן להם הכל. בזמן שהדין נעשה למטה אין דין למעלה".
"אשר תשים לפניהם" תשים מלשון סם ללמדנו שאם זכה האדם התורה שלמד נהפכת לו לסם חיים ואם לא זכה אז ההפך ח"ו.
"כי תקנה עבד עברי" הסברו של רבנו בחיי מדוע התורה פותחת את הדינין דווקא בדינו של עבד עברי.
הכרת פנים במשפט אינה טובה.
שלמה המלך בספר משלי הוסיף ע"ג איסור התורה שמי שנושא פנים במשפט ומעוות את הדין, העם שונא אותו.
המשפט מביא שלום לעולם, וכן ת"ח מביאים שלום לעולם ומפאת כך המשפט נמסר לידי החכמים.
אדם שהולך לדון בערכאות של גויים, הנו גוזל ומיקר שם ע"ז.
הגזל וחילול ד' הנם עבירות יותר חמורות מן רציחה.
דברי המדרש שכ"מ שנא' אלה פסל את הראשונים וכ"מ שנא' ואלה מוסיף על הראשונים.
באורו של הנצי"ב להבדל בין שונא לבין אויב, היכן הדין של "זקן ואינה לפי כבודו" (שאם האדם מבוגר ולא ראוי לו לטרוח באבדה פטור מלהשיב) רמוז בפרשתנו? האם מצוות פריקה וטעינה הנה דווקא בשדה או גם בבית? באורו של הנצי"ב שמפרק כ"ג פסוק ו' - סוף העניין יש כאו אזהרה מיוחדת לבי"ד. איסור להטות משפט גם אם החייב הנו דל אמצעים ויש סיבה לרחם עליו. שאלת הנצי"ב הרי "מדבר שקר תרחק אינו רק אזהרה לבי"ד ומדוע הוזכר בהקשר הזה? תשובת הנצי"ב לשאלתו. הסבר הנצי"ב לפסוק "ונקי וצדיק אל תהרוג" שאם ביה"ד פסק על פלוני שהנו זכאי, ואח"כ גילו שטעו בפסקם, אסור להם להחזיר את הדין. מכיוון שבוודאי הייתה סיבה מאת הקב"ה שיצא זכאי. ואם הנך דואג שהאדם חייב ולא קבל את עונשו אל תדאג הרבה שליחים למקום.
* אמונת חכמים הגדולה שצריכה להיות לנו והאמונה שמשפט השופטים הוא משפט ה'.
* ההכרעה במשפט במציאות הכללית שלנו היא "לאום מלאום יאמץ" - מלכות עשיו או מלכות ישראל.