נהגו ישראל ללמוד כל שבוע את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום. למנהג הזה יש הלכות רבות, ונביא כאן טעימה קטנה מהם מתוך התשובות המובאות באתר.

האם אמירת שנים מקרא ואחד תרגום זו חובה או רשות? על כך ענה הרב דב ליאור, שאין חובה לומר את השניים מקרא, אך ראוי שמי שיכול שילמד ולכחילה יש להקפיד על זה. בשאלה על חייל שיכול ללמוד את הפרשה שמו"ת או לנצל את הזמן המועט שיש לו ללימוד הלכה ואמונה השיב הרב שעדיף שילמד הלכה ואמונה.

הזמן שממנו ניתן להתחיל ללמוד את הפרשה הבאה- הרב רואי מרגלית כתב שמאחרי תפילת מוסף ניתן להתחיל את הלימוד לפרשה הבאה, ואילו הרב ש. י. וייצן השיב שרק לאחר שאדם מתפלל מנחה של שבת בעצמו הוא יכול להתחיל את הפרשה הבאה.

בשאלה האם ללמוד את תרגום אונקלוס או את פירוש רש"י - בזה כתב הרב אליעזר מלמד שאפילו אם האדם מבין את תרגום אונקלוס כראוי, לדעת רבים עדיף שילמד במקום התרגום את פירושו של רש"י, משום שכך האדם מקיים את מצוות לימוד תורה בהבנה. אמנם, יש שנהגו להדר וללמוד גם את התרגום וגם את פירוש רש"י.

בדין נשים לעניין שניים מקרא ואחד תרגום- הרב דב ליאור כתב שהם פטורות משום שנשים פטורות ממצוות לימוד תורה, והרב אליעזר מלמד הוסיף שהם פטורות משום שזוהי מצווה התלויה בזמן. הרב אליעזר הוסיף וכתב שלמרות זאת, אשה הרוצה ללמוד את הפרשה שניים מקרא ואת פירוש רש"י - תבוא עליה הברכה.

כל ההלכות האלו והלכות נוספות- בקטגוריה שניים מקרא ואחד תרגום באתר.

בית המדרש

הקטורת - ריח ורוח

אחת מהעבודות היום-יומיות במקדש היתה עבודת הקטורת, הרב מנחם בורשטיין במסע זיהוי של סממני הקטורת, ובתיאור יופייה והשלכותיה של העבודה.

הרב מנחם בורשטיין | ה תשרי תשס"ח