תורה שבעל פה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ממצאים של טקסטים מהתורה שבע"פ

הואיל ובתחילה היה אסור לכתוב תורה שבעל פה, לא נשתמרו כתבים עתיקים מאוד, ואולם ישנם כמה ממצאים חשובים:

  1. בשרידי בית כנסת עתיק (משלהי התקופה הביזאנטית, במאה ה-6) בעמק בית שאן, נמצא פסיפס עם טקסט של ברייתא - בנושא הלכות שמיטה. ברייתא זו מופיעה בתלמוד ירושלמי שביעית פ"ו ה"א[1].
  2. קיים כת"י של הגמרא מסכת סנהדרין דף צז ע"ב משנת 718 אחה"ס - כעת נמצא בכספת של מכון התלמוד השלם[2]. יש לציין שהתלמוד בבלי (שעליו נמצאו כת"י הנ"ל), הוא חיבור של רב אשי, בסוף תקופת האמוראים, ואילו המשנה והמדרשים הינם מתקופה הרבה יותר קדומה, מזמן התנאים.
  3. הממצאים הארכיאולוגיים מתקופת בית שני שנמצאו במדבר יהודה, מוכיחים בעקיפין שהיתה בידם תורה שבעל פה, וכגון התפילין של ראש שנמצאו בקומראן (מתוארכים למאה השניה לפנה"ס), שכפי שמתאר אותם פרופ' יגאל ידין[3] תואם בפרטי פרטים לכל הנאמר במסכת שבת ובמסכת מנחות[4].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מאמר "תורה שבעל פה" בספר "אל המקורות" ח"א עמוד 57.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יעקב זוסמן, ברבעון "תרביץ", שנה מ"ג (תשל"ד), עמ' 158-88. אהרן דמסקי, "קדמוניות" חלק יא, תשל"ח. אלתר ולר, ספר "אורות חיים", תל אביב תשס"א, עמ' 113-122.
  2. ספר דברי נחמיה, להרב נחמיה הלוי, ח"ב עמ' 271
  3. "תפילין של ראש מקומראן" ירושלים תשכ"ט עמ' 6 ואילך.
  4. ישנה אריכות בהשוואה זו בחוברת "תורה מן השמים" ח"ד עמ' 48
  5. דיון מקיף במקורות התורה שבעל פה, למשל בשאלה האם הדרשות הם מקור הדינים או שהדינים נובעים ממסורת אלא שנסמכים על הפסוקים על ידי דרשות, ובדומותיה.