הישיבה הגדולה בעולם

הרב דניאל קירש

שאלה

שלום הרב, האם מותר לשדך בין דתיים-מסורתיים שספק אם ישמרו נגיעה?

תשובה

שלום וברכה, מותר. אמנם דנו הפוסקים אם מותר לשדך חילונים שלא ישמרו טהרת המשפחה (עי' משיב דבר ח"ב סי' לב, חלקת יעקב אבהע"ז סי' עח בשם החפץ חיים, קונטרס הזכרונות פרק לט אות ד, תשובות והנהגות ח"א סי' תשל, ועלהו לא יבול חלק ב' עמ' קעז-קעח). אך כאשר יש ספק אם ישמרו מותר לשדך (כך אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א). בהצלחה רבה! מקורות והרחבה: דנו הפוסקים לגבי שידוך של יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות, שיש בזה חשש שמכשילים אותם באיסור נדה. הנצי"ב (משיב דבר שם) האריך בשאלה זו וסיכם: "היוצא מזה דלדעת רש"י ורמב"ם אסור לזווג בעלי עבירה בחנם, אבל מי שפרנסתו בכך לזווג, שרי לכולי עלמא". ובשו"ת חלקת יעקב (אבן העזר סימן עח) הביא בשם החפץ חיים לאסור, וז"ל: "ראיתי כתוב בשם החפץ חיים דאסור לשדך לזוג אם ידוע שלא יהיו נזהרין בנדה וטהרת משפחה משום דלא תנאיף הנ"ל דנדה בכלל עריות - ולא ראיתי נזהרין בזה)". ובקונטרס הזכרונות כתב הגרח"ק בשם דודו החזון איש: "אסור לסייע בשידוך למי שלא ישמור טהרת המשפחה". ובהערות הן זכרונן הביאו שכאשר ביקשו ברכה לזיווג עבור כאלו שלא ישמרו טהרה כדין אמר החזון איש שדרכו לברך בכגון זה 'שיהיה טוב'. והביאו שכתב החזון איש במכתב: "האכזריות בזה הוא רחמים, כי נישואין במכשול איסור כרת הוא כנישואי אח ואחות וכיוצא בזה, והמסייע בזה הרי כורת נפש אח ר"ל". עוד הביאו (בהערה שם) בשם הגרח"ק שגם מי שפרנסתו מעשיית שידוכים אסור לו לסייע לשידוך כזה. ובתשובות והנהגות (שם) נשאל אם מותר לזווג לאחותו שאינה שומרת מצוות עם חילוני לנישואין. וההנחה של השואל הייתה שידוע שבשום אופן לא תינשא לאדם דתי, ואם אחיה לא ישדך אותה עלולה היא להתחתן עם גוי ר"ל. וכתב התשובות והנהגות: "אבל נראה שהכל תלוי בכוונה, ושומר מצוה לא ידע דבר רע ואם כוונתו רק לטובה ולמצוה, ואין בזה משום תרי עברי דנהרא מציל אותה בזה שלא לירד לבאר שחת יותר, וע"כ נראה דאין בזה איסור אלא רק מצוה ד"ומבשרך אל תתעלם", ומה עוד שאולי ירגישו שחייבים לו תודה ויחזרו בתשובה. ובלי סיבות אלו יש לדון טובא לאסור גם מצד שאם הבעל מופקר ה"ה עלול להפקיר גם אותה ולא איכפת ליה שתזנה ואז כשהיא אשת איש גרע, וע"כ צריך למצוא לה שידוך כזה שעכ"פ לא יפקיר חיי המשפחה אף שאינו שומר תו"מ שאל"כ לא פעל בזה מידי, ועיין רש"י סוטה מח. שאם אי אפשר למנוע האיסור נקדים לבטל מה שאפשר ע"ש. והכלל הוא שאם ברור שזהו לתועלת וברכה יעסוק בזה, ויתפלל לה' שיצליח דרכו, ויבינו שדרכם מוליך לבאר שחת וישובו למחצבתם, אבל אם אין בזה ברכה ותועלת לעתיד רוחניות שלה, כדאי לא לעסוק בשידוכיה כדי שלא יהיה לו יד בדרכיה". שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א אם מותר לשדך חילונים, והשיב שהוא לא יודע. שאלתי אם מותר כאשר יש ספק אם ישמרו על טהרת המשפחה. והשיב שמותר.