מהם הטעמים לקביעת התענית, ומה חשוב לדעת על קיום סיום מסכת?

תענית בכורים א. תענית בכורים נקבעה זכר לנס שנעשה לבכורי ישראל, שפדאם ה' בשעה שנגף את בכורי מצרים בליל פסח. ב. ומובא בברכי יוסף – שהיה ראוי להתענות בחג עצמו שהרי בליל הסדר התרחש הנס, אלא שביום טוב אסור להתענות לכן הקדימוהו ליום שלפניו. ג. בטור מובא הסבר אחר: לא יתכן שמתענים זכר לנס, אלא זכר לנס צריך לעשות יום טוב. אלא בשעה שאמר משה שימות כל בכור בארץ מצרים ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו, התענו בכורי ישראל שיהיו ניצולים, אף שהבטיח להם משה שלא יפגעו, בכל זאת היו צריכים לרחמי שמים, שלא יגרום עוונותיהם להיענש עם המצרים, לכן מתענים גם עתה בכורי ישראל זכר לתעניתם שהתענו בשנה שיצאו ממצרים. ד. בדורות אלו , על מנת לא לפגוע בקיומו של ליל הסדר כמצוותו, נהגו להשתתף בסעודת מצוה של סיום מסכת. ה. יש הנוהגים לעשות סעודת שבע ברכות לזוג שהתחתנו בימים אלו. ו. לימוד המסכת צריך להיות בהבנה מליאה, ועל המשתתפים להבין את הסיום, טוב לבחור מסכת שיש בסופה דברי אגדה הקלים להבנה. ז. סיום מסכת ניתן להזדרז בלימודו או לעכבו על מנת שיקיימו בערב פסח, אך אין לסיים מראש, ולהמתין בסיום מסכת לערב פסח. (ילקו"י יג') ח. בכור שנולד בניתוח קיסרי – אומנם פטור מפדיון הבן שאינו פטר רחם, אך חייב בתענית בכורים שהרי הוא בכור לנחלה. ט. גר צדק שהוא בכור - מחויב בתענית בכורות מספק, שאם היה במצרים ומחליט להתגייר לפני מכת בכורות היה ניצל.