מהם הדינים שחשוב לדעת בברית מילה שאינה בזמנה?

ברית מילה שלא בזמנה א. ברית המילה היא מהמצוות היותר נשמרות לקיימם בעם ישראל, אומרים חז"ל מצווה שמסרו עליה את הנפש כברית המילה נשמרה לדורות. ב. זמן המילה – ברית מילה שנדחתה זמנה ביום בלבד מהנץ החמה, וזריזין מקדימין למצוות. ג. תינוק חולה שהבריא ממתינים שבעה ימים לאחר חוליו, ומלים אותו . ד. דחיית ברית המילה דחוי – נשאל ה'נודע ביהודה' על דחיית ברית מילה כאשר התינוק החלים מספר ימים לפני חג הפסח, וחשב אביו לדחות את הברית לערב החג ולקיים את הברית במעמד הבכורים ויסעדו בסעודת מצווה וכך יהיו פטורים מלצום, כדין סעודת מצווה של סיום מסכת הנהוג כיום. ה'נודע ביהודה' דחה את הרעיון במילים חמורות, שזהו מעשה מגונה לדחות את הברית עוד כמה ימים שלא לצורך התינוק, וציווה למול את התינוק בהקדם. מתשובתו נלמד האיסור לדחות את ברית המילה מעבר לנדרש , ואפילו יום אחד. ה. תינוק שלא נימול במזיד – שלא היה סיבת חולי שלא מלו אותו, כתב הרמב"ם: "כל יום ויום שיעבור עליו משיגדל ולא ימול את עצמו הרי הוא מבטל מצות עשה, אבל אינו חייב כרת עד שימות והוא ערל במזיד" ואילו הראב"ד שם כתב: שיש איסור כרת בכל יום שלא מל את עצמו. ו. ברית מילה דחוי שזמנו ביום חמישי או שישי – ברית מילה דחוי בוודאי שלא מקיימים בשבת, השאלה האם מותר לקיים ברית מילה דחוי בימי חמישי או שישי? הדיון נסוב האם מותר לקיים ברית מילה שיש חשש שיכנס לפיקוח נפש ביום שבת ויצרכו לחלל עליו את השבת. וכתב התשב"ץ לאסור לקיים ברית מילה בימי חמישי או שישי ולדחותה ליום ראשון וכך נהגו רוב הספרדים, לעומתו פסק המשנה ברורה: "תינוק שהיה חולה ונתרפא אוסר התשב"ץ למולו ביום ה' דשמא יצטרכו לחלל שבת עליו ביום השלישי למילתו אבל השפתי כהן, והמגן אברהם מתירין וכן הסכים האליה רבה להתיר ואין מחמיצין את המצווה ולא דוחים אותה" ז. לעומתם כתב בשו"ת יביע אומר: "נדרשתי בדבר מילת גר אם אפשר לעשותה ביום חמישי בשבת, או אולי חוששים שמא יצטרכו לחלל עליו שבת ויש לדחות המילה עד לאחר השבת. ויתבאר גם כן דין תינוק שחלה ונתרפא אם מותר למולו מילה שלא בזמנה ביום חמישי, או יש לאסור מטעם האמור, ואם יש חילוק בזה בין קודם שבת לקודם יום טוב. מסקנא דדינא שאסור למול גר ביום חמישי או ביום ששי, כדי שלא יבואו לידי חלול שבת. וכן תינוק שחלה ונתרפא ביום ה' או ביום ו' אסור למולו מילה שלא בזמנה, זולת במקום שיש מנהג ברור למול מילה שלא בזמנה ביום ה' או ביום ו', שיש להניחם במנהגם, שיש להם על מה שיסמוכו, ובמקום שלא נתברר המנהג יש להחמיר כאמור. ומותר למול מילה שלא בזמנה קודם יום טוב, בתוך ג' ימים, בין לגר בין לתינוק שחלה ונתרפא, שלא גזרו אלא משום שלא יבאו לחלול שבת, אבל ביום טוב דקיל לא גזרו.