לויתי מחבר שאינני פוגש לעיתים קרובות. 18 שקלים. כשנפגשנו היה בידי שטר של 20 שקלים ולחבר לא היה עודף. האם היה מותר לי לתת לו 20 שקלים מתוך כוונה לתת במתנה שני שקלים בנוסף להחזר החוב או שהדבר אסור משום ריבית?

אמנם מהתורה אין איסור ריבית באופן כזה בו הלווה נותן מעצמו תוספת בזמן פרעון ההלוואה אך חכמים אסרו לעשות זאת וזוהי ריבית האסורה מדרבנן (סימן קס סעיפים ד' ה'). להשלמת התשובה נוסיף שתי הערות- א: כשמדובר בחוב מחמת מכר, כלומר שלא לווה את הכסף אלא קנה חפץ והתחייב לשלם עבורו כסף, ובשעת הפירעון מוסיף על הסכום בתורת מתנה, באופן כזה הדבר מותר (קס סעיף ה ברמ"א. מלווה ה' פרק ג סעיף ג, ופרק ט ס"א). ב: בשולחן ערוך בסימן קס סעיף יז מבואר שבתנאים מסוימים התירו חכמים ריבית קלה כזו גם כשמדובר בהלוואה, התנאים הם: 1: הלווה מתכוון להוסיף למלווה על החוב מתנה ולא כריבית. 2: הלווה והמלווה הם תלמידי חכמים, 3: מדובר שהלוו דברים של מאכל ועסקי סעודה, 4: התוספת היא מועטה (עד חומש מסכום ההלוואה). והרמ"א הוסיף שגם היתר זה הוא עראי ואין לעשותו באופן קבוע.