לרב שליט"א שלום, האם אפשר או שחייבים להקריב קורבן פסח בזמן הזה, הרמב"ם כותב: "שמקריבים קורבנות אף על פי שאין הבית בנוי"

נכון הרמב"ם כותב כך , אך יש לנו ודיונים הלכתיים נוספים שאינם פתירים והעיקרי שבהם הוא מקום המזבח שאיננו יודעים את מקומו המדויק, ומיקומו הכרחי. כך כותב מרן הרב קוק זצ"ל ולדבריו ללא נבואה לקביעת המקום המדויק לא יתאפשר להקריב קורבנות בזה"ז. הרחבת תשובה: הראשון שעסק בנושא זה היה הרב צבי הירש קלישר זצ"ל בספרו דרישת ציון, תלמידם של גדולי עולם רע"א והגאון מליסא בעל נתיבות המשפט. לדעתו ניתן להקריב קורבנות ובוודאי קורבן פסח, ובכדעתו היה החת"ס אך אמר שיש שר בירושלים קפדן מאוד שלא ייתן להתקרב שלא מי שמאמין באמונתם. הנושאים שעלו לדיון: א. האם מקום המקדש קדוש עולמים כדעת הרמב"ם או כדעת הראב"ד, רוב הפוסקים פסקו כדעת הרמב"ם (ראה משפט כהן צו) שלא כדעת הדרישת ציון לקבל את דעת הראב"ד. ב. מקום המזבח - האם חייבים שהמקום יהיה מדויק, היו חכמים שאמרו שלא חייבים, ולשיטתם שלמה קידש את כל הרחבה. אך רוב הפוסקים וביניהם שו"ת משפט כהן הצריכו שמקום המזבח יהיה מקום מדויק. (וכך דעתו של מרן הגר"ד ליאור שליט"א שמקום המזבח מעכב). ג. כוהנים מיוחסים - האם נסמוך על הכוהנים בימינו ולא נצריך כוהנים מיוחסים. לדעת החת"ס (ב, רלו) כתב שאין סיבה לעכב שאין כוהנים מיוחסים, וכך אמר לי הגר"ד ליאור שכוהנים מיוחסים אינם חובה מהתורה ולכן ניתן לסמוך עליהם. ד. בגדי כהונה - שהאבנט צריך שיהיה מפתיל תכלת וארגמן בצבע אדום - נראה שהדבר פתיר בימינו. ה. שקלי ציבור - ניתן להקנות את הכספים לציבור. ועוד שאלות נוספות שהעלו. לכן למעשה בוודאי לא שייך להקריב קורבן פסח בזמן הזה, ואילו העיסוק בו הוא נותן ביטוי לכמיהתנו שה' יקיים בנו את התפילה "והביאנו לציון ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם" (ראה שו"ת צי"א יב, מז)