אם אחרי שנטלתי מים אחרונים ואני רוצה לברך ברכת המזון נזכרתי לפני הברכה שלא שתיתי מים האם אפשר אז לשתות מים כדי להתחייב בברכת המזון מדאורייתא? ועוד שאם אני אשתה אחרי ברכת המזון אני יצטרך לחזור ולברך ברכת המזון אחרי שאני יהיה חייב מדאורייתא בה. האם מי שרוצה לשתות מים לאו דווקא לצורך צמא אלא כדי לא להתייבש, או כדי להעביר צרידות, או ל"הרטיב" את הגרון, או לאגור נוזלים, או לבריאות וכיו"ב, צריך לברך ’שהכל’, או שלא מברך כמו אדם שנוטל תרופה ומעביר אותה ע"י מים?

בס"ד שלום רב, דין זה ששתיה היא הכרחית עבור חיוב ברכת המזון מדאורייתא הוא במחלוקת ראשונים, ורמ"א החמיר שיש לשתות (קצז, ד). אמנם עיין שם שזה רק אם אדם באמת צמא, אך אם אינו צמא חייב בברכת המזון מדאורייתא בכל אופן. ולכן אם כוונתך היא רק לצורך החיוב דאורייתא אין צורך לשתות מים. ואם תשתה לאחר ברכת המזון לא תצטרך לברך אח"כ ברכת המזון אלא בורא נפשות. הגמרא בברכות אומרת שדוקא מי ששותה מים לצמאו מברך עליהם. וכן פסק שו"ע בסימן רד סעיף ז. אך המשנה ברורה הוסיף שאם אדם נהנה מהשתיה, אע"פ שעיקר כוונתו הוא לרפואה או אחת הסיבות שמנית – צריך לברך עליהם. בברכה, הרב אלישיב קפקה