כאשר הש"ץ מתפלל במהירות, האם כדי להספיק קר"ש עם בציבור מותר לדלג על חלק מנוסח ברכות ק"ש? אם כן על מה אפשר ועל מה לא? (הכוונה - לא לדלג על ברכה שלמה אלא על חלקים מתוכה)

שלום וברכה, א. אין לדלג על ברכות קריאת שמע כדי להספיק להתחיל תפילת 'שמונה עשרה' עם הציבור (משנ"ב בסימן נב ס"ק ו ועוד פוסקים). ב. העצה הטובה יותר היא להתחיל את התפילה לפני הציבור וכך יגיע יחד איתם לשמונה עשרה. אם איחר וכדומה אפשר לדלג על חלק מפסוקי דזמרה, דהיינו: יאמר לפחות את ברכת 'ברוך שאמר' 'אשרי' וישתבח' (משנ"ב בסימן נב ס"ק ו וכך נוהגים בקהילות האשכנזים). אם יש לו יותר זמן יאמר מזמור 'הללו את ה' מן השמים' (פרק קמז) ו'הללויה הללו אל בקדשו' (פרק קנ) ומי שיש לו יותר זמן יאמר את שאר פרקי ההללויות. מי שיש לו יותר זמן יאמר את 'ויברך דוד' עד 'לשם תפארתך' ואם יש לו עוד זמן יאמר את 'שירת הים'. לדעת השו"ע (סימם נב, א) מי שזמנו יותר דחוק יכול גם לדלג על כל פסוקי דזמרה כדי להספיק תפילה בציבור (וכך כתבו החיד"א (קשר גודל אות ה, י), ילקוט יוסף (סימן נב) ובהלכה ברורה (סימן נב). ואומנם אחרי התפילה לא יאמר את הברכות שוב כי נתקנו רק לפני התפילה אלא יאמר את המזמורים בלי הברכות. ויש לדעת שלפי המקובלים אין לדלג כלל על פסוקי דזמרה בשביל להספיק תפילה במניין (כף החיים ס"ק ב). ג. אם יכול להתפלל בלי לדלג ויספיק להתפלל עמידה יחד עם חזרת הש"ץ- יעשה כך, והטעם, שכיוון שיש פוסקים הסוברים שאין לדלג בשום מצב, אף עבור תפילה במניין, עדיף שלא ידלג וירוויח תפילת הציבור יחד עם חזרת הש"ץ (עיין בהרחבות). הרחבות: חלק מהפוסקים סוברים שאין לדלג כלל על פסוקי דזמרה בשביל תפילה בציבור כיוון שזה מהפך את סדר הצינורות. (כף החיים נב, ס"ק ב, באר היטב שם ס"ק א שכך נהגו אנשי מעשה, אור לציון ב ז, ב והקל שם רק אם קרה לו שאיחר ולא באופן קבוע, ועיין במשנ"ב סימן נב ס"ק א). והנה אם יכול להספיק להתפלל בלי לדלג ולהגיע לתפילת לחש עם חזרת הש"ץ עדיף שיעשה כך כיוון שלרוב האחרונים תפילת עמידה עם חזרת הש"ץ נחשבת לתפילה בציבור כך כותבים: החתם סופר (החדש, ג') וכך נראה מדברי החזון איש (יט, ז) וכך דעת האשל אברהם (בוטשאטש, סי' נב). וכך סובר כף החיים (סימן צ, ס"ק סג), והביאו הרב עובדיה בשו"ת יביע אומר (ב, ז). וכך סובר רבי יצחק אלחנן (שו"ת באר יצחק (או"ח כ, ענף ב). וכך סובר גם הרב עובדיה להלכה (יחוה דעת ה, ז). אומנם יש שחלקו וכתבו שאין זו תפילה בציבור. כך סובר האגרות משה (או"ח ג, ט) וכך כתב בשו"ת חבצלת השרון (או"ח סימן ב). הפרי מגדים (סימן נב, א) הסתפק בדבר זה. אומנם כיוון שרוב הפוסקים סוברים שזה נחשב תפילה בציבור, עדיף שלא ידלג כדי לצאת ידי הסוברים שאין לדלג כלל על חלקי התפילה בשביל התפילה בציבור אלא יתפלל כדרכו מבלי לדלג ויתפלל יחד עם החזן תפילת עמידה. כך פוסק האשל אברהם (בסימן נב) והביאו בספר הלכה ברורה (סימן נב, בירור הלכה א בסופו) וכך נראה מדברי המנחת יצחק (ט, ו). וכך כותב הפסקי תשובות (נב, א). בברכה, הרב איתן מינקוב