שלום לרב. א. מה הדין אם אני אוכל כזית מפרות שבעת המינים, חצי זית משאר פירות וחצי זית מפירות האדמה, האם צריך לברך "על העץ" או בורא נפשות? ב. אם אכלתי חצי זית משבעת המינים וחצי זית משאר פירות מה לברך בסוף? או אם אכלתי חצי זית מזונות וחצי זית מדבר שברכתו נפשות? ג. ומה הדין אם ברכתי "על העץ" במקום בורא נפשות? ד. אם ברכתי בורא נפשות במקום מעין ג' האם יצאתי ידי חובה? תודה מראש

שלום וברכה ! א. אדם האוכל פירות משבעת המינים בשיעור המחייב ברכה אחרונה (כזית) ופירות משאר מינים - מברך ברכת "על העץ" על שניהם. לכן בנידון השאלה מברך "על העץ...". ב. אם אכל חצי זית מפירות שבעת המינים וחצי זית משאר פירות - מברך בורא נפשות, וכך נוהגים בני אשכנז וחלק מבני ספרד. ויש מבני ספרד שנוהגים לא לברך כלל ברכה אחרונה במציאות זו. וכן נחלקו לגבי חצי זית מזונות וחצי זית דבר שברכתו נפשות. ג. אף אם אדם טעה וברך "על העץ" במקום בורא נפשות - יצא ידי חובה. ואפילו אם אכל פירות שאינם מז' המינים וברך "על העץ" - יצא ידי חובה. ד. במקרה שאדם ברך "בורא נפשות" במקום "על העץ" נחלקו בכך הפוס' האם יצא יד"ח בדיעבד. למעשה ספק ברכות להקל ואין לברך אח"כ "על העץ". מקורות: לגבי שאר פירות שנפטרים בברכת על העץ, ראה שו"ע סי' ר"ח, י"ג. והטעם מבואר במ"ב שם ס"ק ס"ג משום שלא קבעו לשאר פירות ברכת מעין ג' מפני שאינם חשובים כל כך, אך כשמברך אותה בלאו הכי, ברכה זו פוטרת גם אותם. ובנידון בשאלה, אף שיש מקום לומר שחצי זית שברכתו אדמה מצטרף עם חצי זית שברכתו עץ לברך בנפרד בורא נפשות, מכל מקום יש לברך מעין ג', כיון שהתחייב בברכה זו, ומחמת חשיבותה שאר פירות נפטרים על ידה. וכ"כ בס' שלמי תודה הל' ברכות מ"ז, בשם הגראי"ל שטיינמן זצ"ל. וביחס לאכילה פחות מכשיעור של פירות מז' המינים ושאר פירות שמברך כברכה הפחות חשובה מביניהם, כן כתב במ"ב (ר"י סק"א). וכן כתב בקיצושו"ע שכל האוכלים מצטרפים לברך בורא נפשות, והוסיף שאפילו אם אכל חצי זית מפירות שבעת המינים וחצי זית מזונות מברך בורא נפשות, וכן דעת הבא"ח (מסעי ה') שכל האוכלים מצטרפים לכזית לברך בורא נפשות, וכה"ח (ר"י סק"ד) וכן דעת הגר"מ אליהו זצ"ל. מאידך דעת הגרע"י בשו"ת יבי"א (ח"א או"ח י"ב, ח"י או"ח י"ט ו', ח"ט או"ח ק"ח צ"ט), וילקו"י (ר"ח ד') שאין לברך כלל ברכה אחרונה, והוא הדין לשיטתם אם אכל חצי זית מזונות וחצי זית דבר שברכתו נפשות. לגבי המברך על העץ על שאר מינים שיצא, כן מבואר במ"ב ר"ז סק"א. ביחס לברכת בורא נפשות אם היא ברכה כללית כמו "שהכל" נחלקו בכך הפוס' מדברי המ"ב (ר"ח ס"ק ס"ב, ר"ב ס"ק מ"ב וס"ק נ"ה) עולה שאינו יוצא אפ' בדיעבד ויש לברך אח"כ מעין ג'. אולם יעו' מג"א ר"ב ס"ק כ"ו בשם כנה"ג, וכה"ח ר"ב ס"ק ע"ט שברכת בורא נפשות היא ברכה כוללת כעין ברכת שהכל. ולמעשה במח' זו אמרינן סב"ל ויצא בדיעבד יד"ח, וטוב שיברך ברכת מעין ג' ויהרהר שם ומלכות בלבו כמבואר בפוס' בכמה מקומות כהנהגה טובה ונכונה. תזכו לרוב ברכות מן שמיא ! בברכה רבה,