האם זה נכון שצריך להקפיד שלא לשתות רביעית שלימה כשעושים קידוש על היין?

לדעתי, למעשה, אין צורך להקפיד על זה, ואם רוצה לשתות רביעית שלימה (ולא להסתפק במלוא לוגמיו שהוא השיעור המינימלי הנדרש לפי ההלכה) יכול לשתות רביעית. להלן נבאר את הענין בקצרה: כתב השו"ע בסימן קעד סעיף ו: "אין לברך אחר יין שבסעודה דברכת המזון פוטרתו, וכן פוטרת יין שלפני המזון" כלומר, השו"ע פוסק שאין לברך ברכה אחרונה על יין שאדם שותה בתוך הסעודה או לפניה משום שברכת המזון פוטרת אותה. בביה"ל שם כתב, שהדין שברכת המזון פוטרת גם יין ששתה לפני הסעודה, לא מוסכם על חלק מהראשונים הסוברים שצריך לברך ברכה אחרונה על יין ששתה לפני הסעודה. כדי לחשוש לשיטתם כתב הביה"ל שראוי לא לשתות יותר ממלוא לוגמיו וכך לא להתחייב בברכה אחרונה כלל. אמנם צריך לדעת שיש פוסקים שכתבו לכתחילה בקידוש לשתות רביעית שלימה משום כבוד הקידוש (למשל בא"ח בראשית שנה ב סעיף כג). אם כן מדוע נעדיף את חומרת הביה"ל על פני ההידור של הבן איש חי ופוסקים נוספים?! ובפרט שהשו"ע פסק שברכת המזון פוטרת ברכה אחרונה גם של יין שלפני הסעודה, ועוד שלא שמענו שמקפידים על דבר זה שלא לשתות רביעית בקידוש. לכן למעשה נראה לי, שההוראה צריכה להיות לשתות לפחות מלוא לוגמיו, ומי שרוצה, יכול לשתות רביעית שלימה.