האם בשנת האבל על אחד ההורים מותר לומר שלום? האם מותר לאחרים לומר לי שלום? האם לאחר שנת האבל יש עניין לא לומר תהילים לעילוי נשמת הנפטר או לימוד משניות, האם זה מטריד את נשמתו?

בס"ד שלום רב, לאבל עצמו מותר לומר אך לאחרים אין לשאול בשלומו אך באמירת שלום בלבד או לשאול 'איך אתה מרגיש?' ניתן, ויש מחמירים אף לא בשאלות המחליפות את השלום כגון בוקר טוב וכדו'. ואפשר לסמוך על המקלים (ציץ אליעזר ח, לג; ילקוט יוסף אבלות כג, ב). לגבי שאלתך השנייה, לא שמעתי על דבר זה. להיפך, כל לימוד תורה ובעיקר התחזקות במידות טובות, קדושה ותורה מוסיף לעילוי נשמה. רק קדיש נוהגים להפסיק לאחר י"א חודשים. בברכה, הרחבה: איסור אמירת שלום נלמד מדברי הגמרא מו"ק (טו.): אבל אסור בשאילת שלום, דקאמר ליה רחמנא ליחזקאל 'האנק דם'. ולפי הגמרא שם (כא:) למדנו שבשלושת ימי האבל הראשונים לא שואלים בשלומו ולא שואל בשלום אחרים. אח"כ עד סוף השבעה אינו שואל אך אם אחרים שלא ידעו שהוא אבל שאלו אותו אזי עונה להם. בין שבעה לשלושים הוא שואל בשלום אחרים ואין שואלים בשלומו. ולאחר שלושים הרי הוא ככל אדם. מי שאבל על הוריו הרי הוא כל יב"ח כשלושים על שאר קרובים ששואל אחרים ואין אחרים שואלים אותו. אמנם כתב הרמ"א שיש שנהגו להקל כיון ששאילת השלום של ימינו אינה כשל ימיהם. ומהי שאלת השלום האסורה? כתבו האחרונים שרק שימוש במילה 'שלום' שהיא משמותיו של ה' וכן 'מה שלומך?', אך לומר 'ברוך הבא' ו'איך אתה מרגיש?' מותר. וכן ראיתי שכתב גרש"ז (הליכות שלמה תפילה, פרק שני הערה כו). ועיין נטעי גבריאל אבילות פרק יא, ו שנהגו להקל בכל גווני; אמנם בגשר החיים כתב שמילים שמחליפות את השלום כגון בוקר טוב וכדומה, יש מחמירים.