שלום הרב, נגיד שאחד צריך להגיע מנקודה א' לנקודה ב' על בסיס קבוע, ושני המסלולים הם 1. לקצר דרך הלובי שמחבר בין שני בניינים (כמו סוג של מעבר מקורה ביניהם) 2. הליכה מסביב לבלוק, סביב הבניינים. יש לקחת בחשבון ש: 1. הלובי בדרך כלל ריק, 2. האדם הזה הולך במהירות, בלי לעשות שום רעש או לכלוך, 3. יש כניסות לכל בניין בנפרד מתוך הלובי - אינך עובר ישירות על יד הדלת הפרטית של אף אחד, 4. אין הפרש זמנים עצום בין המסלולים, מכיוון שהבניינים אינם ענקיים, האם זה בסדר ללכת דרך המסלול הראשון באופן קבוע? האם זה נחשב זה נהנה וזה אינו חסר או שזה השגת גבול מכיוון שזה לא מעבר רשמי לנקודה ב'? תודה

במקרה שהשכנים מסכימים במפורש וודאי שהדבר מותר. במקרה שהשכנים מגלים דעתם שהם מתנגדים למעבר זרים הרי שהדבר אסור וזה לא נחשב לזה נהנה וזה לא חסר משום שריבוי עוברים בהחלט יכול להיחשב כחסר בגלל רעש לכלוך וכדומה. השאלה היא במקום שאין אנו יודעים אם השכנים מסכימים למעבר זרים או מתנגדים. ונראה שבמקרה כמו זה שתיארת שאין כל רעש ולכלוך ואין הרבה עוברים ושבים ניתן לשער שהשכנים לא מתנגדים ומותר לעבור שם אבל לא להשתמש בתאורה וכן לא לעשות זאת באופן קבוע. אם אדם רוצה לעבור שם באופן קבוע יש לו לבקש רשות מהשכנים. (פתחי חושן הלכות גניבה ואונאה פרק ז סעיף ט הערה כט, מנחת יצחק ח"ח סימן כט).