שלום וברכה, האם ניתן לומר גם מחר בלילה (ט"ו כסלו) ברכת הלבנה עם ברכה?

שלום רב. ניתן לומר ברכת הלבנה בשם ומלכות עד ט"ו יום ממולד הלבנה. ויש אומרים שאין לברך בשם אלא עד חצי מחודש לבנה. ובליל ט"ז - לכל הדעות יש לאומרה בלא ברכה. לכן למעשה - ניתן לברך עד ליל חמישי בשעה (12:16 או 1:12 ויש שיטות מקילות יותר בלוחות שנה), והמיקל כדעה הראשונה לברך כל ליל ט"ו - ודאי שיש לו על מי לסמוך שכן דעת מרן השו"ע ואחרונים רבים. מקורות והרחבה: ראה בשו"ע (או"ח תכ"ו ג') שכתב שזמן ברכת הלבנה עד ט"ו יום מזמן המולד. וכתב המ"ב (סקי"ז) היינו ט"ו יום מעת לעת. מאידך דעת הרמ"א שאין לברך אלא עד חצי מחודש לבנה, שהרי מאותו זמן מתחילה הלבנה להתחסר. כלומר שיש לחשב לפי חישוב זמן לבנה, שכידוע זמן לבנה הינו כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים, והרמ"א דיבר על חצי מזמן זה. ויש בלוחות שנה המפורסמים כמה שיטות בחישוב זה, וכתבנו ב' שיטות, ויש עוד שיטות. וכתב הבה"ל (שם ד"ה ולא) שאפשר שיש לסמוך ולברך בשם ומלכות כדעת השו"ע. וכן כתבו עוד אחרונים (עיין שו"ת יביע אומר ח"ו ל"ח). אולם בשו"ת רב פעלים (ח"ב או"ח ל"ח) כתב שיברך בלא שם ומלכות, וכן כתב בכה"ח (ס"ק נ"ג). יש לציין שכתב בבה"ל שם שבליל ט"ז יברך בלא שם ומלכות, לצאת ידי חובת השיטות שגם יום ט"ז בכלל ברכת הלבנה. וכיון שדעת מרן השו"ע ואחרונים רבים מסכימים לדעה אחת, וכן דעת הבה"ל, לכן ודאי שיש לסמוך על שיטה זו. במציאות שליל ט"ז יוצא בשבת או ביו"ט, לכתחילה אין לברך בזמנים אלו, אולם אם הגיע זמן זה ואם לא יברך יפסיד, יברך. שהנה הרמ"א (תכ"ו ב') ע"פ המהרי"ל שאין לברכה במוצ"ש שחל בו יו"ט, וכתב המ"ב שכל שכן שאין מקדשין אותה בשבת, והוסיף שהרבה טעמים נאמרו בזה ע"פ קבלה (ראה רמ"ע מפאנו בתשובה ע"ח שאין לערב שמחה בשמחה). עם זאת אם לא קידשו עד ליל שבת ויש חשש שאם לא יברך עתה יפסיד את הברכה, כתב המ"ב (שם) שאז "בודאי מותר לקדש גם בשבת ויום טוב ואפילו ביחידי וכן הוא מסקנת הפסוקים". חודש מבורך,