אם אני מקבל שבת מוקדם ביום ששי חג השבועות ואני מברך ברכת המזון של סעודת שבת בעוד שזה יום האם אני מזכיר בברכת המזון גם יעלה ויבוא או רק רצה והחליצנו?

שלום רב. לכתחילה נכון להמנע מלעשות כן מכמה טעמים (ראה במקורות). במידה ואכן התפללתם וסיימתם לאכול סעודת שבת מבעוד יום, וכל שכן אם הסעודה נמשכה לתוך הלילה, יש להזכיר רק של שבת. הרחבה ומקורות: המ"ב (קפ"ח סקל"ב) כתב בשם האחרונים שאם התפלל מעריב קודם ברכת המזון שוב אינו מזכיר של שבת בברכת המזון "דמחזי כסתרי אהדדי". ומדבריו משמע שכל האמור הוא דוקא אחר צאת הכוכבים, וכיון שעשה מעשה בפועל להוציא את השבת. מה שאין כן אם עשה כן מבעוד יום, שהרי עדיין אינו יכול לעשות מלאכה. ולכן בנידון השאלה, נראה שיזכיר גם יעלה ויבוא, כיון שכעת עדיין יום. וצריך להזכיר גם שבת כיון שכבר קיבל שבת. למעשה נראה שיש להמנע מלעשות כן (עיין מ"ב תרס"ח סק"ז שמשמע שיש להמנע מלעשות מעין זה כיון דהוי תרתי דסתרי), כיון שנכנסים לכמה ספקות וחששות. משום שיש סוברים שצריך לאכול כזית בלילה ויש לחוש לדבריהם לכתחילה (מ"ב רס"ז סק"ה). וכן לעיתים שוכחים לחזור לומר קריאת שמע דאורייתא אחר צאת הכוכבים. בנוסף במידה וסיימתם לאכול בלילה, נכנסים לספק מה להזכיר, ונחלקו בזה הפוסקים, וכדלקמן. ובנידון השאלה יש להוסיף שזה בא על חשבון כבוד יו"ט של שבועות, ולכן יש להמנע מלעשות כן אם לא לצורך. ראה שו"ע (קפ"ח י') שהולכים בתר תחילה הסעודה, והמחבר כתב זאת ביחס לסעודה שלישית הנמשכת למוצ"ש. ובפשטות הוא הדין לסעודת יו"ט, ר"ח, חנוכה ופורים שנמשכו ליום חול. וכן דעת הילקו"י (שם). אולם הבא"ח (חוקת) סובר שדין זה, הוא רק בשבת ויו"ט שיש בהם תוספת שבת ויו"ט על החול. והנה במ"ב (שם סקל"ג) הביא מחלוקת הפוסקים במקרה שסעודה שלישית חלה בערב ראש חודש ואכל כזית פת בלילה. שיש אומרים שיזכיר רק 'יעלה ויבוא' כי הוא יותר מחוייב מרצה שהוא מחלוקת ראשונים אם להזכירו במוצ"ש שאינו ר"ח, וכן פסק בישכיל עבדי (ח"ז או"ח כז). ויש שכתבו שהולכים תמיד אחר תחילת הסעודה, ויזכיר רצה בלבד, כיון שעדיין לא הבדיל, ולכאורה כן דעת מרן המחבר שלא חילק, וכך פסק הבא"ח (חקת כ"ב) והיחוה דעת (ח"ג סי' נ"ה). ושיטה שלישית היא, שכיון שסעודה שלישית מחברת בין קדושת שבת לר"ח יש להזכיר את שניהם. כן כתב הט"ז (קפח סק"ז) והמגן גיבורים, וכן הכרעת שו"ע הרב (שם י"ז), וכתב בליקוטי מהרי"ח (סדר ברהמ"ז) שכן מנהג העולם. ובשו"ת באר משה ((ח"א סי' ה') שכן נהגו צדיקים ומגדולי רבני הונגריה, וראה עוד בפסק"ת (קפ"ח אות כ"א ובהערות שם), וכן הובא בסידור עולת ראיה (ח"א עמ' שסד) לגרא"י קוק זצ"ל. ובשש"כ (נ"ז י"ג הערה מ"ו) כתב בשם הגרשז"א, שאף לאחר שהחשיך אפשר לאכול כזית ביותר מכדי אכילת פרס, ויוכל לומר רק רצה ולא יעלה ויבוא. ובנידון השאלה אם המשיך לאכול בלילה כזית פית, יש להזכיר של שבת בלבד, כיון שברגע שקיבל שבת וכבר נכנס הלילה, נראה שקדושת שבת היא העיקר ואמר לי הג"ר אברהם צבי הכהן שליט"א שכן מבואר במ"ב (תרס"ח סק"ז) ע"פ המהרש"ל ועוד פוסקי, לגבי סוף יום שביעי של סוכות שאם קיבל על עצמו שמיני עצרת, אם נטל ידיו וברך המוציא אף שאין לעשות כן לכתחילה, לא יברך לישב הסוכה. וראה בשעה"צ (סקי"א) שהט"ז סובר שיש לברך לישב בסוכה, אך הביא שם פוסקים רבים שהסכימו שלא יברך כיון שהוא תרתי דסתרי. עיין שם. ואם אמרו כן על מצות לישב בסוכה שהיא מהתורה, ואף על פי כן אין להזכיר, כל שכן בנידון שלנו שההזכרה בברכת המזון מדרבנן. בברכה רבה,