שלום הרב. סליחה על השאלה קצת המוזרה. אנחנו מֻגבלים בתפיסתנו. אבל מצד שני, יש א-לקים ודברים רוחניים. איך אנחנו אמורים לתפוס את זה בשכל ובדמיון? (אפשר גם לשאֹל "איפה ה נמצא מבחינת תפיסת המקום הסובייקטיבית שלנו?) ואיך יתכן שעם כל גדלותו יש מקום כ"כ שפל ביחס אליו ויש עוד נבראים עם רצונות ואפשרות לבחירה משל עצמם חוץ ממנו?!?! (אשמח אם אפשרי שהרב יענה לי בשפה פשוטה שלא תכניס לדמיונות מוזרים...) תודה רבה, וסליחה על המוזרות של השאלה...

בס"ד שלום רב, לא הבנתי בדיוק את שאלתך, אך בודאי שאינה מוזרה. היא שאלה בבירור היחס שלנו אל בוראנו - חשוב מאד. אתה יכול לתפוס בשכל את עצם העובדה שיש מרחבי חיים נוספים שאינם נתפסים בחושים האנושיים. אם לפני כמאה שנים היית מתאר למישהו שיש מציאות של דיבור ואפילו לחישה במקום אחד ושמיעת הקול במקום אחר המרוחק ממנו מאד אפילו מעבר לים - היית נשמע הוזה או לא בריא.. אנו מגלים עוד ועוד תחומים בהם אנו מופתעים עד כמה לא היינו מודעים למשמעותם. אפילו השפעה של מחשבה טובה על עצמך או זולתך הוא דבר שמשנה ממש מציאות. עיוור לא רואה, וחרש לא שומע, הדבר אינו אומר שהדבר לא קיים. אם כן, כך גם בנושא זה, השכל מחייב שיש בורא אך כמו כן הוא מבין שאיננו מסוגלים להכניסו בתוך אחד מהחושים, בנוגע לשאלתך השניה, זהו הפלא של עצם הבריאה ושל הבחירה האנושית. חז"ל מתארים זאת במינוח ענוותנותו של הקב"ה. בהצלחה רבה,